בעקבות כמה שיחות שהיו לי לאחרונה עם נשלטים, הבנתי משהו שאני מקווה שיועיל לי בעתיד.
גברים שבעיניהם יחסים וניליים הם יחסים שבהם הגבר הוא הדומיננטי והשולט, בין היתר כאלה שאומרים שגדלו בסביבה פטרנליסטית במיוחד, או כאלה שמתפקדים ביום יום על תקן זכרי אלפא, הם נשלטים שלא מתאימים לי. אנחנו באים מעולמות שונים, ומתחברים עקב כך לשליטה מכיוונים שונים מדי.
כל חיי, בכל מערכות היחסים הווניליות שהיו לי, לא חשבתי שהגבר הוא הדומיננטי משום בחינה. לא הסכמתי שישלמו עליי בדייט ראשון, לא סבלתי מחוות ג'נטלמניות כמו פתיחת דלתות, לא ראיתי בעובדה שלגבר יש זין והוא חודר אליי שום אינדיקציה לדומיננטיות. עינגנו אחד את השני. האישיות שלנו הכתיבה את המקום שכל אחד מילא במערכת היחסים. בן זוגי מתאים לי כי הוא חזק היכן שאני חלשה, ואני חזקה היכן שהוא חלש.
נשלט שמתאים לי לא מחפש מפלט מהדומיננטיות המדומיינת שהוא סוחב איתו בהתנהלות היומיומית שלו. הוא פשוט גבר, מורכב כמו כל אדם, שנהנה להתמסר במיטה. אין לו תסביך גדלות, הוא לא מחפש מישהי שתנהל לו את החיים. הוא נהנה לציית ולהתמסר במיטה. הוא מחובר לצד הזה בעצמו, שלם ומגובש איתו. לא חי בדואליות דיכוטומית מציקה.
בקיצור, הוא פמיניסט ולא שוביניסט. שוביניסט, גם הוא נשלט, הוא שוביניסט. ואני פמיניסטית. שמן ומים.
זהו.