בפנטזיות שלי, אתה כוסית. לא סתם שפחה, כוסית. חתיכת בשר מוחפצת, כוס על רגליים עם ישבן שאפשר לצבוט ולטפוח עליו כשאתה בדרך למלא גחמה כלשהי שלי. להביא לי מים. להביא משהו שאני ממש לא צריכה מהחדר.
כששנינו עוברים מהסלון לחדר השינה, אני אומרת לך, "תענגי, שפחה", ואת מלקקת אותי ומענגת אותי עם האצבע שלך. כלומר אתה.
ככה אני גומרת בפעם הראשונה. כשאני מצטללת, אני רואה אותך כמו שאתה. גבר. עבד. אני מחבקת אותך. מתרפקת עליך. נמסה לתוך זרועותיך. ילד שלי, חמוד, עבד שלי צייתן.
את האורגזמה השנייה שלי אני לוקחת ממך - לא מקבלת, לוקחת - באמצעות איבר השירות שלך. מה שנהגת לקרוא לו זין לפני שנהיית שלי. לפעמים אני רוכבת עליך, לפעמים מצווה עליך לענג אותי איתו כשאני שוכבת בנוחות על הגב. אין לך שום אשליה שאתה אקטיבי או כל זיון שכל אחר. ברור לך שזו עוד דרך לענג את הגבירה שלך כי ככה נעים לה, לא כי זה נעים לך. מי אתה בכלל שההנאה שלך תיכנס למשוואה? בסך הכל אפס נחות שזוכה לשרת את הגבירה שלו ואסיר תודה לה על כך.
ולפעמים, לא תמיד, אתה מצטווה לאונן ולגמור כי אני אוהבת לראות אותך משפריץ על עצמך סילוני זרע, מרסס את הבטן והחזה שלך במטחים. אני אוהבת לשמוע את הנשימות שלך אחרי שאתה גומר. לחוות איתך את האינטימיות הזו. זה לא פרס על שירות מסור. זה לא בשבילך. זו עוד דרך להסב לי אושר. וזו הרי תמצית קיומך.
ואידך זיל גמור. 😊
