המנטליסטית

אתמול היה לי דייט עם מישהו, וכשחזרתי הביתה לא הייתי בטוחה אם אני רוצה דייט שני. הבוקר קמתי בידיעה שלא. ניסיתי להסביר לעצמי למה ומצאתי לא פחות משבע סיבות. שבעה דברים שהפריעו לי בהתנהלות שלו. שבעה דברים תוך פחות משעתיים זה לא מעט. 

1. דירה מבולגנת, חוסר היגיינה בשירותים. לא היה לו נייר טואלט, מה שגיליתי אחרי שהשתמשתי בשירותים. קיבלתי מגבת כתחליף. 

2. חוסר עניין בי כאדם. מרגע שעברנו לפסים מיניים, מה שעניין אותו היה רק הסשן הבא. אני, כידוע, מחפשת קשר מלא. מישהו שיתמסר אליי ספציפית. לשם כך צריך להכיר אותי לעומק. ויצויין שהתכתבנו כמה ימים לפני שנפגשנו, והוא כל הזמן כתב כמה הוא צריך חיבור אישיותי, אמפתיה וכבוד לפני שהוא מוכן לדון בהעדפות בדסמיות. 

3. לא איכותי מספיק. אומר שלוש אלף במקום שלושת אלפים, משכיר במקום שוכר. לא בטוח האם הביטלז זה שנות השישים או השבעים. לא זיהה שיר ברקע ששר אלטון ג'ון. לא משהו איזוטרי. אלטון ג'ון. 

4. אובססיה לכסף. חצי מהשיחה נסובה על כמה יקר היה להזמין שוקו בדנמרק (25 ש"ח), כמה איסלנד יקרה (130 ש"ח לארוחת המבורגר, צ'יפס ושתייה), האם גובה דמי השכירות שלו הגיוני. השיר של אלטון ג'ון הזכיר לו סיפור על חבר שלו שמכר כרטיסים להופעה של אלטון ג'ון באוסטריה, הציג את ההופעה ככזו שמתקיימת בוינה, וכשגילה שהיא מתקיימת בעיר אחרת, דאג לשכור למזמינים רכב כדי לא להצטרך להחזיר להם את כספם. כמעט כל נושא שיחה קיבל תג מחיר. 

5. מיעוט פרטים אישיים כמו מאיפה הוא במקור, מאיפה מכיר את מי שהכירה בינינו, העבודה שלו. מאיפה אתה במקור? "מתל אביב. שזה ת'כלס כמו רמת גן". מה? 

6. התעסקות בנייד במהלך השיחה והפגישה. לא מנומס בעליל. אמנם בכל פעם כזו הוא התנצל, אבל עדיין. 

7. הקשבנו ברקע לפלייליסט שהכנתי. לאחר שמר בחור גמר, הוא מייד שינה את הפלייליסט לפלייליסט שלו. לא שאל אם זה בסדר, לא אמר שהפלייליסט שלי לא עושה לו את זה. פשוט לחץ על סטופ ועבר למוזיקה שלו.

אף אחד מהדברים האלה לכשעצמו הוא לא דיל ברייקר. אבל במצטבר הם היטו את הכף למטה.