לא קראתי את הספר.
קראתי כמה עמודים ואז עיצבן אותי שהמיסטר גריי הזה מליאן (AKA טחון, עשיר, שוחה בבריכת שמפניה וכו').
כאילו- זה לא היה עובד אם הוא היה אחד העם - אם במקום להטיס את הנשלטת לטירה שלו - הוא היה לוקח אותה ליחידת דיור של ההורים.
זה פשוט לא היה עובד.
וזה מעצבן אותי לגלות כמה צפויים אנחנו כולנו - כמה אנחנו מכורים לאותן השטויות.
בעצם- זה עיצבן אותי לגלות כמה אני שטחית ורדודה. במיוחד עכשיו- כשאני מחפשת לא יותר ממימוש פנטזיות, אני רוצה את זה בול כמו שאני רוצה את זה: יפה, ובוגר ואחראי ובלי סקס. (הנה איבדתי 6 קוראים עכשיו)
ואז מישהי סיפרה לי מה קורה בספר, או בכל הספרים (זהירות ספוילר)
מה מסתבר? שההוא ששולט- יש לו איזה עבר של התעללות מינית, של להיות נשלט, וכל הקטע של השליטה זה איזה פאק פסיכולוגי.
וזה בכלל מעצבן, כי זה נכון, אנשים שפשוט נולדים עם רצון לשלוט הם סאדיסטים טהורים- סוציופטים, חולים.
אנשים שנולדים עם הצורך להישלט הם בנים של פולניות, סמרטוטים, אפסים.
אנשים אחרים, נורמאלים מקבלים את הרצון לשלוט או להישלט בגלל מאורע או מחשבות פחות נורמאליות מהמקובל.
זה בסדר להיות לא נורמאלי, אבל זו נקודת תורפה, ולכן אני לא רוצה ש"בעולם האמיתי" ידעו שאני כאן, משחקת בשוטים. (בשני הסוגים)
אני קצת מתביישת בנטיות הבדס"מיות שלי, ולכן אולי עדיין לא אמרתי בפירוש באיזה צד אני של השוט. (לא שקשה לגלות, צריך רק להביט על מי מגיב לי כאן
נכון, יש כאלו ב"עולם האמיתי" שלי שיודעים וזה בעיקר כאלו שהאינפורמציה הזו היא "מגניבה" בעינהם, אולי כאלו שאני לא מפחדת מהם.
וזו, חברים, הסיבה שאין לי רצון עמוק מספיק לפתוח עוד ניק, כלום לא ישתנה בו.
הפחדים יהיו אותם פחדים, העבר יהיה אותו עבר, והעתיד ישאר בלתי צפוי בעליל.
ויוה לה ניקים.