בלוג עם שם מתוחכם כלשהו

יש נעלים שאני לא מוכנה לנעול.

לעבודה אני נועלת נעלי עקב או קרוקס, אז זה אומר שהמנעד שלי די רחב.

אבל יש נעלים, שאני פשוט מסרבת להיכנס לתוכן.

לא רוצה להיות מאהבת.

לא רוצה לפגוע באף אחת, בטח לא בי. 

לא רוצה להילחץ משיחות טלפון, להסתיר, להסתפק בלחישות של אהבה,

לשמוע מה המעלות שלי על פניה. לא רוצה.

זה משחק של "גדולים" שאין לי עניין בו כרגע.

קרה ונקלעתי לרגע קטן למצב הזה, בדיעבד, ללא ידעתי. 

והסיבה היחידה שאני לא מתקשרת אל הבחורה ההיא ואומרת לה "מסתבר שהגבר שלך מתחיל עם אחרות" היא שאני יודעת כמה אני יותר טובה ממנה, ואני לא רוצה שבטעות יפלט לי משהו שיגרום לה להבין את זה, להרגיש עלובה.

אני מודה שגם אני מרגישה קצת עלובה, מהבחורות האלו שאפשר להתחיל איתן כשכבר יש לך אישה בבית.

איך הוא פספס את כל כולי? את מי שאני? את הכנות והישירות והאמת המתפרצת לי מכל הנקבוביות בגוף?!?!

אני נקרעת עכשיו בין הרצון להבין את הצד הגועלי הזה של האהבה (AKA בגידות) והרצון להתרחק ככל האפשר מהנושא הזה.

אתם יודעים ממה אני לא נקרעת? מיסורים של פרידה סופית. 

(אל אלוהים כמעט חתמתי פה את השם האמיתי שלי!)

(never again)