לפני 4 שנים. 17 בנובמבר 2020 בשעה 16:56
אני לא הכל או כלום,
גם אתה.
ואנחנו לא קיבלנו תפקיד בהצגה שהקירות הם הקהל שלה.
האביזרים הם שלנו, הם לא אביזרי במה.
הם כואבים באמת, והם נשארים איתי פיזית, ואיתך על העור.
כשאני או אתה, הכל או כלום,
אז ברור שזה לא אמיתי.
ואני אוהבת אותך אמיתי,
וגם אותי.
ועם כל זה,
עדיין
עדיף כלום מכמעט.
תנשום באמת
תכאב באמת
תיתן לדמעות להשתחרר, באמת.
כי רק כשאתה מתמסר באמת
תקבל את כולי, כמו שאני
ואת המציאות,
מורכבת, משפילה, מכאיבה, מענגת, ממלאת ומספקת.
ובסוף, כל מה שאנחנו צריכים,
כולנו,
זה אותנו.
(ואתה צריך אותי, כי רק כשאתה שלי, יש לך אותך. אותך האמיתי)