לפני 3 שנים. 25 ביולי 2021 בשעה 18:28
"תמיד אזחל אלייך" אמרת
ובאמת
כל פעם זחלת
מחזיק את הפחד לידך, שתמיד תוכל להיאחז בו.
לברוח אליו.
"תמיד אזחל אלייך" כתבת
ושוב, גם הפעם זחלת.
עוצם את העיניים, לא לראות את האור המסנוור.
ואז פקחת אותם
והלכת אחרי האור שהדליקו לך אחרים
משאיר את האופל, את הכאב מאחור.
עברו מספיק שנים,
האישונים שלך הצטמצמו, כמו החיים שלך
שלאט לאט נעלמו לתוך ה"צריך".
עד שהאור טשטש אותך
נרפו השרירים.
"תמיד אזחל אלייך" לחשת
בלי כוחות, חסר נשימה. עברו שנים.
בסוף, גם היום.
זחלת
