שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם מילים גורמות כאב

לפני 3 שנים. 4 באוקטובר 2021 בשעה 21:50

עד לפני שנה הוא לבש רק חולצות לבנות מכופתרות, מכנסיים שחורים וג'קט.

היום כשהוא צועד ברחוב, המבט שלו כדרך טבע, נעוץ במדרכה,

אבל הראש חשוף. הראש שבמהלך השנים כוסה בפרוות צובל, מרגיש לראשונה צריבת קרניים,

אך עדיין לא ליטוף כף יד רכה.

בתנועה עדינה של אצבעותיי על ראשו, מובילה אליי את מבטו הכחול והמבויש.

"מכור. כבר אמרתי לך"

נשימות של אישה, מגע אצבעות ומבט.

אני לא הרב שלו,

רק אלוהים.

Synt​(נשלטת) - איזה פוסט נפלא. ומרגש. ומרטיב
(וגם הכותרת. והמילים שלך)
לפני 3 שנים
ma'am​(שולטת) - 🤍
לפני 3 שנים
Aציבעוני​(אחר) - הווווו מאמאא
לפני 3 שנים
שומר הכלוב​(נשלט) - מזדהה.
לפני 3 שנים
אוני​(נשלט){vanvan duc} - יש לך את היכולת לרתק ולרגש במעט מילים. זה בכלל לא מובן מאליו. נדרש כשרון לשם כך.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י