בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

"הבל הבלים אמר קהלת", צדק!

דיוקן עצמי
לפני שבועיים. 11 במרץ 2020, 18:05

לקרוא לי "גבירתי".

יש דרישות תפקיד.

יעדים.

ביצועים לצלוח.

 

אתה פתוח לדברים.

אתה חוקר.

אתה רוצה...

לנסות.

לחוות.

לרָצות אותי.

ולהיות זכאי לקרוא לי.

"גבירתי".

לפני שבועיים. 10 במרץ 2020, 12:45

אחרי שלוש שנים של יחד.

אחרי שנה וארבע של לחוד.

ראיתי אותךָ בלב חנות הומת אדם.

ראיתָ אותי...?

אתה.

שידעתָ כל נשימה, תזוזה, קפל וקמט.

אתה.

עכשיו של אחרת.

לפני חודש. 23 בפבר׳ 2020, 20:21

הרבה פעמים שמעתי את האמרה הזו.

את המשאלה הזו.

והייתי.

זבוב על הקיר.

ניסיתי כמה שיותר לא להציק.

אבל זמזמתי קצת.

והתבוננתי.

באינטימיות.

בקרבה.

ביחסים.

במעמדות.

במגע.

וניסיתי לתפוס את הרגעים.

 

אתם יפים!

לפני חודש. 12 בפבר׳ 2020, 16:54

הוא אמר לי שאם היה לו בלוג,

הוא היה כותב לפחות חמישה או שישה שירי הלל.

לחזה שלי.

 

ואז, בשתיקה.

ובמלוא פה.

הוא הלל אותו.

לפני חודש. 30 בינו׳ 2020, 10:45

"אי שפיות היא לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות." (אלברט איינשטיין)

 

אני כנראה לא שפויה.

לפני חודשיים. 26 בינו׳ 2020, 13:02

סופ"ש שלם איתךָ.

ואיתו.

שקט.

רגוע.

נעים.

סקסי.

וכל כך טוב.

ממש שניות לפני השיא הוא הפסיק לפעום.

השאיר אותךָ ב- TEASE AND DENIAL מתסכל.

בסופו של דבר, 

הסתדרנו גם בלעדיו.

חסרונו יורגש עד מאוד.

עד שהחבילה מאמזון תגיע.

ג'אן פול V4.

זצ"ל.

 

לפני חודשיים. 11 בינו׳ 2020, 17:51

"מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת,א,ט)

 

והפעם,

זה אפילו לא הפתיע אותי.

לפני 3 חודשים. 23 בדצמ׳ 2019, 21:25

העיניים שלךָ עצומות.

אתה מתמסר לעונג.

ולכאב.

מדי פעם פוער אותן.

בסוג של פליאה.

תדהמה על מה שקורה.

לךָ.

לי.

לנו.

ואז עוצם אותן בחזרה.

מתרכז פנימה.

ומתפוצץ החוצה.

בצבעים הכי יפים שיש.

לפני 3 חודשים. 16 בדצמ׳ 2019, 8:41

לראות אותךָ.

מגלה.

עולם חדש.

לפני 3 חודשים. 14 בדצמ׳ 2019, 19:50

בדס"מ.

קשה להסביר למי שלא חי את זה.

קשה לתאר את התחושות.

מסובך למלל את החוויה.

אבל אתה שואל.

ואני עונה.

ואז אתה אומר, בקול קצת נרגש, שראיתָ משהו.

שאתה רוצה לנסות.

אותו.

אני רואה את מה שראיתָ.

אני מחייכת.

המון.

כנראה שהצלחתי להסביר.

ועכשיו אנחנו בעמק השווה.

ורואים עין בעין.