הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

נכנסתָ בדלת.

וכאילו לא עברו שלוש שנים (אולי יותר) מאז שישבנו, יחד, על הספה שלי.

וזה כאילו לפני יומיים היינו ממש פה.

יש משהו בבדס"מ, אם היחסים בו עמוקים, אינטימיים, מלאי אהבה, שגורם לאנשים שנגעו בך ונגעתָ בהם, להישאר.

עמוק עמוק בפנים.

בפינה חמה.

עוטפת.

טובה.

וגם אם לא המשכתם יחד.

הם תמיד איתךָ.

אז נכנסתָ בדלת.

והארתָ לי את היום.

ואני אוהבת אותךָ.

מאוד.

גם כשאתה לא על ארבע.

גם כשאתה לא "שלי".