שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

דיוקן עצמי
לפני 3 שנים. 1 ביולי 2020 בשעה 20:51

זה הכל במרחק נגיעה.

יש לךָ את האומץ להזיז כבר את הידיים שלךָ מלהגן על הלב ולהושיט אותן אליי?

יש לך את האומץ להתקרב, קרוב, קרוב, להביט בי בעיניים בלי לברוח?

יש לךָ את האומץ לקבל, באמת, את מה שאתה רוצה/צריך?

את מי שאתה?

ופשוט להפסיק לברוח?

שרף אורנים​(אחר) - אלה מחשבות שרצות לי בראש על בסיס יומי...
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - ומה התשובות למחשבות/שאלות אלו?
לפני 3 שנים
שרף אורנים​(אחר) - התשובות משתנות בגלל הרבה סיבות אבל לפעמים יש לי את האומץ לשחרר את הלב, להתקרב ולבקש את מה שאני באמת צריך ולפעמים יש חזרה לאיזור המוגן, המרוחק והמפחד
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - מוגן ומפחד, זה דיסוננס.
דייק את התשובה (שנתת לי, פה)
לפני 3 שנים
שרף אורנים​(אחר) - התכוונתי לחזרה למקום המוגן, איזור הנוחות, אולי הגדרה טובה יותר, מקום שבו לא צריך להתמודד עם הפחדים, לא צריך לשחרר את הלב ואפשר להישאר מרוחק
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - מרוחק ולא ממומש...
קצת עצוב...
לפני 3 שנים
שרף אורנים​(אחר) - לפעמים התשוקות והצרכים שלנו לא מגיעים לידי מימוש, זה עצוב, אבל אני מנבה להסתכל על חצי הכוס המלאה במקום ולהנות ממה שכן מגיע לידי מימוש
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - ככה תמיד יש לאן לשאוף... מטרה רחוקה (אולי בלתי מושגת?).
מקווה שתשיג!
לפני 3 שנים
שרף אורנים​(אחר) - יש לאן לשאוף, גם אם הדרך לפעמים קשה ומאתגרת
לפני 3 שנים
Ryokan - לפעמים זה לא מספיק לרצות. לפעמים רוצים יותר מדי. יש דברים שצריך לתת להם פשוט לקרות
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - אם רוצים, כדאי מאוד לנסות ולהגיע, אם נכשלים לפחות לא מרגישים ש: "מה אם היה לי האומץ ל...?"
לפני 3 שנים
Ryokan - באופן אישי לא הרגשתי אף פעם שמחסור באומץ מהווה איזה מחסום בשבילי.
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - כל הכבוד לך על כך.
לפני 3 שנים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - ברור שלא.
כאילו, דהה?! :)
לפני 3 שנים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - (אבל פוסט כלכך מדויק ויפה)
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - תודה.
לפני 3 שנים
גנדלפון - כן. ולך?
לפני 3 שנים
קושית​(שולטת) - תשובה נקודתית.
לא.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י