הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

עם דמעות בעיניים אני מביטה בךָ.

מנסה להכיל את כל הריגוש.

את כל מה שנתתָ ממש לפני רגע.

את כל מה שאתה נותן.

רואֶה את החיה שבי.

מזין אותה.

ונותן לה, עוד קצת.

אני עוצרת את עצמי ואתה מתקרב, עוד קצת.

מראה לי שאתה לא מפחד.

ושאני לא צריכה לפחד.

מלקחת, עוד קצת.

ואני עם דמעות בעיניים.

ואתה מנגב לי אותן.

מביט בי.

מניח את ראשךָ בחיקי.

מתמסר.

ואני רוטטת, עוד קצת.