הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

אתה מגיע, לא ממתין אפילו שנייה, הדלת עדיין לא נסגרה ואתה כבר טורף.

נצמדת לקיר ואתה מריח אותי, מרגיש כמה צריכה את זה.

מרגישה כמה אתה זקוק.

אין צורך במלים, 15 צעדים בלבד מפרידים ביננו לבין המיטה (בחיי שספרתי...!)

15 צעדים בין הכיסוי לקילוף

15 צעדים בין הגירוי לסיפוק

15 צעדים בין החלום למציאות

15 צעדים בין הריק למלא.

ואני תופסת את היד שלך, אני מובילה ואתה מאחור; כל צעד מעלה את סף הריגוש, כל צעד מקרב למימוש.

אתה מאחור, שומר לי על הגב.

אתה מאחור, אני בראש .

אתה מאחור, מפשיט אותי כבר בחצי הדרך.

אתה מאחור ואני מקדימה.

אתה מאחור ואני מקדימה.

מי מוביל ומי מובל?

מי כובש ומי נכבש?

אתה מאחור

בוא כבר!