הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

"את משוגעת", "עם כל הסוטים האלו, איך שם?"

ואני עונה בשקט.

"אני לא כזה!"

אנחנו נכנסים למיטה ומדברים ואתה נשכב במקום שטבעי לך (בלי שאומר מלה), למרגלותי.

ואתה עושה את מה שאתה הכי אוהב, לענג אותי, אחרי ששאלת אם מותר.

ואני מסופקת ומרוצה ופונה "לשחק" איתךָ.

"אני לא כזה! אבל תני לי בבקשה את כף הרגל שלך, אני חייב לטעום אותה",

ואני נותנת וחצי חיוך עולה בי.

"אני לא כזה בכלל! אבל אם תסכימי, אם רק תסכימי להניח את הרגל השנייה פה..."

"אני גומר.... טוב? את מרשה?"

"אני לא כזה בכלל!! לא בעולם הסוטים שלך"

אני מחייכת, לא אתה לא כזה בכלל!

ואתה ממשיך בחצי לחישה, כאילו שלא אשמע: "אני רק בעולם שלך"