הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

לקלף מוסכמות.

להתקלף מחומות.

לחזור למה שהיה פעם,

ליצר קדמוני, חייתי כמעט.

לתת דרור לראש ללכת למקומות שנסגרו, שנדחקו, שנשכחו,

שבשיחה אחת ובליטוף עדין האבק הוסר מהם,

ופתאום הם מבצבצים שם, מתחת להכל.

מנצנצים,

מפתים,

קוראים לךָ

לחזור.

אל תפחד,

אני איתךָ,

יד ביד...