הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

המרחק התקצר והזמן הגיע.

חזרנו במבט אחד למקום בו היינו בפעם האחרונה.

וֻמִקָּרוֹב רואה אותךָ,

מִקָּרוֹב מריחה,

מִקָּרוֹב נוגעת,

מִקָּרוֹב נושמת,

מִקָּרוֹב טורפת.

וֻמִקָּרוֹב אתה מלטף,

מִקָּרוֹב מלקק,

מִקָּרוֹב נוגע, 

מִקָּרוֹב נאנח,

מִקָּרוֹב נטרף.

מִקָּרוֹב אתה גם,

שלי!