לפני 8 שנים. 22 בדצמבר 2015 בשעה 21:19
מרגישה שחייבת להחזיק את העט.
מרגישה שחייבת לפתוח את המחברת.
הדף מביט בי, חלק, ריק, עקר.
ממתין לעט שתצייר עליו משמעויות.
שתיתן לו ייעוד.
שתיתן לו את הכוח העצום שיש לו, להכיל את המלים, את כולן.
את היפות ואת המכוערות שנחרצות בו.
אני העט,
אתה הדף.
תודה שאתה נותן לי אותךָ,
להשאיר בךָ את חותמי,
לחרוץ בךָ אותי.