אתה מגיע, יושבים ומדברים, שיחת חולין על דא והא.
שנינו שווים, יושבים אחד ליד השנייה ושותים.
ברגע אחד אתה נשבר, מהמבט או מהיד שמונחת לךָ על העורף?
מתקפל אליי ומחפש את המגע, צריך שאעטוף אותךָ, שאגן עליךָ, שאקח אותךָ.
השלב הזה של "השבירה" מזעזע את אמות הסיפים אצלי.
מרכך אותי, מרגש אותי, ומוציא ממני את החיה.
מצד אחד רוצה לגונן, מצד שני, ממני אתה צריך עכשיו להישמר.
היופי שלךָ כשאתה עוצם עיניים ונותן לי אותךָ, הנשימה שלךָ, האנחה.
אתה רוצה לתת את עצמךָ והנתינה הזו גורמת לי לרצות לתת בחזרה.
המשחק שלנו מוכר, אתה רוצה עוד.
לדעת מה עוד יעשה לי טוב.
לתת לי ממךָ כל מה שצריכה.
ואתה מקשיב, עוצר, ומתמקם בדיוק איך ששמעת שיעשה לי טוב.
ואתה נותן לי בדיוק מה שיגרום לי אושר.
והנתינה שלךָ גורמת לי לרטט.
ואתה מביט במבט משתהה על העונג שלי.
ומחייך.
נתת לי מה שהייתי צריכה.
נתתי לךָ בחזרה.
לתת ולקבל,
זה שם המשחק.
