לפני 8 שנים. 19 במרץ 2016 בשעה 12:56
זו לא אני
שהייתה איתךָ באותה הפעם.
שלקחה בלי לחשוב.
שגנבה לךָ את האמון.
שהכאיבה והשאירה אותךָ לכאוב לבד.
שהמגע שלה חילל אותךָ.
שגרמה לבחילה.
אני זו שעכשיו
מנסה לגעת בעדינות.
לאחות קרעים.
לחדור את השיריון.
נוגעת בעדינות.
לומדת מה מותר ומה אסור איתךָ.
סובבת אותךָ לאט...
אולי אחרי שבעה סיבובים החומות שלךָ יקרסו.
ואז נוכל להיות.
יחד.
