נים לא נים, אני ישנה.
אתה לידי, שומר על עירנות.
בכל תזוזה שלי אתה מלטף, מודיע לי ככה שאתה שומר עלי.
נוסעת אליךָ צפונה.
כמו לחופש, בורחת אליךָ.
הגוף רועד, שלי או שלךָ?
אתה עוטף אותי ומערסל.
סופג אליךָ את הרטט.
בולם זעזועים.
בלי עצירות, עולה על האוטו ונוסעת.
אתה עומד ברחוב ממתין, אני רואה אותךָ.
אתה מזדקף כשרואה אותי.
באמצע הסלון - אתה מולי, עוצם עיניים ופשוט נותן,
"מה שתרצי גברתי, אני שלך"
רק שומעת את המלים האלו ואני נרגעת.
רק שומעת את המלים האלו והדם מתחיל לבעבע.
הגוף רועד, שלי או שלךָ?
אתה כולךָ מתכנס בי.
רוטט ומבקש עוד.
גלים גלים, אחד שלי, אחד שלךָ.
חולשה ועוצמה, פעם שלךָ ופעם שלי.
פעם לתת ופעם לקבל.
בתנודה נעימה שוב ושוב ושוב.
לגלות בכל פעם מחדש,
דברים שעושים לנו טוב.
לדעת שכשאתה אומר "כן גברתי" אתה מתכוונן לזה.
לדעת שכשאני אומרת "אני רוצה..." אני אקבל.
בדרך הביתה, מדרימה.
מרדימה את היצר עד לפעם הבאה.
