הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

געגוע לדפיקה שלךָ בדלת ולמבט שלךָ כשהעיניים שלנו נפגשות.

געגוע לחיבוק עוד לפני שהדלת נסגרת ולחום שעוטף אותי.

געגוע להרגיש קרוב קרוב כמה אתה נרגש ורועד.

געגוע לצורך הזה לגעת ולא להצליח להפסיק.

געגוע לכיבוש מתוק ולכניעה המיידית שלךָ.

געגוע להתמסרות שלךָ ולנתינה.

געגוע לתחושת הביטחון לשחרר כמעט הכל ולנחות לתוכךָ, כרית רכה ומנחמת.

געגוע למלים בינינו ואפילו עוד יותר לשתיקה.

געגוע לשקט בראש שיש לי אחרי ולנשימות שחוזרות לאט להיות סדירות.

געגוע להכלה שלךָ ובעיקר כשאני הכי לבד בתוך עצמי.

געגוע להתעוררות הזו שבי ולחיה שאני הופכת להיות.

געגוע לשקט שאחרי,

ובעיקר,

רוצה להיות אחרי,

כדי להיות אחרי.