הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

חמוד וקשוב​(נשלט) - רק סוסים הולכים באמצע

קושית​(שולטת) - אמצע זה ממוצע.
בקצוות/ בצדדים יש את המקרים המעניינים.
אנחנו לא סוסים.

גנדלף​(אחר) - והרי שתי דרכים לפני האדם: אחת של אש ואחת של שלג. הטה בזו - מת באש, הטה בזו - מת בשלג. מה יעשה האדם: יניח לחשק למשול בו או יט אל הפרישות?

ילך בדרך החשק, הרי לפניו האהבה בכל יופיה וקדושתה, אבל לפניו גם חמדת הבשר, חליפות התאווה, נכלי האישה, מלחמת עולם, מוות מתוך חושך וייסורים.

ילך בדרך הפרישות? הרי לא יידע מה הם חיים, ייצא מן העולם ולא יידע מה זאת שמחה ועונג וצער של עונג, לא יידע את העולם ולא יכיר את הא-לוהים.

ילך באמצע? יט מן הקצוות? הרי לא יידע באמת לא את העולם, לא את האדם, לא את העונג, לא יכיר את האלוקים ולא את השטן, לא יכיר אף 'דרך של שלג', לא ידע אף את המנוחה והרוממות שבפרישות. כל ימי חייו יהיה שבע וזהיר וירא, ומכווץ בתוך קליפה קטנה ונהנה מעולם קטן, עני וצר, שמח בהנאות שאינן שוות פרוטה.

דרך האמת היא לא זו שבאמצע, כי אם זה שבקצוות, בשני הקצוות גם יחד... יש להעלות את הדברים ממדרגתם הנמוכה, הגסה, למדרגה היותר גבוהה, יש לזקק ולצרף את החוש.

(הלל צייטלין, "על גבול שני עולמות" עמוד 161)

קושית​(שולטת) - האמת בקצוות. מעניין, יש לי על מה לחשוב.

גנדלף​(אחר) - אני אהבתי יותר את: "שבע וזהיר וירא, ומכווץ... עני וצר, שמח בהנאות שאינן שוות פרוטה"