לפני 9 שנים. יום שני, 10 באוקטובר 2016 בשעה 13:14
אתה יושב, כבול ועיוור, על הכסא,
בפינה.
אני יודעת, אני השארתי אותךָ שם.
מתיישבת על המיטה.
דרך המראה רואה איך כולךָ דרוך.
פושטת בגדים בשקט, הולכת להתקלח.
יש לי זמן.
אתה ממתין.
אין לךָ ברירה.
יוצאת.
לאט לאט מתנגבת.
מביטה בךָ.
אתה נושם עמוק את ריח הסבון.
ומזדקף.
אתה בפינה, מקום בטוח.
אתה בפינה, אין לךָ לאן לברוח.
ואני מתקרבת.
ומשחקת.