הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

מחשבות קורעות ממני קרעים מהשלווה.

אוכלות חתיכות מהשפיות.

חופרות בתוך הנפש.

משאירות אותי חסרת אוויר.

חסרה.

עוד מעט ארדם.

ויקרעו ממני חתיכות.

וכשאקום אהיה חסרה.

וסוף סוף,

שוב,

שלמה.