הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

אני מתאוששת מרעידת האדמה שלפני רגע עברה עלי.

מביטה בו, זורקת כרית לרגליי.

מצביעה על המקום שהוא אמור לקחת.

גבר ממתין, מגיש לי את עצמו.

שאחדור את כל השכבות.

אני קושרת בסרט סאטן את מה שכל כך אוהבת.

הנשימה שלו מתקצרת. הגוף נדרך.

מפסיקה.

בלי לראות אפשר להרגיש, את התיסכול שלו.

גבר נרגע.

מתחילה הכל שוב מחדש.

תופסת את השריר בחזה שאוהבת כל כך.

נושכת.

מלטפת.

לנגן על הגוף שלו.

לפרוט עליו כמו על כינור.

להכות עליו כמו על תוף.

לשמוע את המוסיקה שאני מנגנת עליו.

להתענג על הצלילים שהוא מפיק.