סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

דיוקן עצמי
לפני 7 שנים. 21 בינואר 2017 בשעה 11:23

בין השורות ובין המלים.

בין האותיות ובין הרווחים.

בין השתיקה והדיבור.

בין המבט והעיניים העצומות.

בין אנחה של עונג לזו של כאב.

בין הנשימה של ריגוש לזו של השפלה.

בין לא שהוא לא ובין זה שהוא בעצם כן.

בין מגע שמותר לזה שאסור.

בין כוח להשמיד לזה שמעצים.

בין המקום שהוא יותר מדי למקום שהוא כמעט שם.

לדעת לקרוא

את הסיטואציה.

ולפעול בהתאם.

 

אין פה מקום לאנאלפבתים.

StartingAgain​(שולט) - יש כאן יותר מדי כאלו.
לפני 7 שנים
קושית​(שולטת) - יודעת.
וזה עצוב.
לפני 7 שנים
StartingAgain​(שולט) - כוונתי היתה במדינה באופן כללי, לא רק בכלוב...
לפני 7 שנים
קושית​(שולטת) - גם שלי.
אבל בענייני הנפש זה עוד יותר תקף.
לפני 7 שנים
StartingAgain​(שולט) - זה נכון - יש מעט מאוד שיודעים לדבר אל הנפש... (חיבוק)
לפני 7 שנים
טוסבר -
אמממ , בין לדעת לקרוא את מה שלא כתוב, לבין להקשיב למה שנאמר, אני מעדיף את השני.
בין הקוראים בין השורות בדיוק פנומנאלי , לבין המשקיעים בהקשבה אני מעדיף את השניים
בין אנלפבתים בעלי כוונות טובות שמוכנים להקשיב ורוצים להבין, לבין קוראי מחשבות , אני מעדיף את הראשונים
לפני 7 שנים
קושית​(שולטת) - איש בהעדפתו יחייה.
לפני 7 שנים
טוסבר -
אוי זו תשובה נפלאה !
אמן.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י