הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

גנדלף​(אחר) - תגידי, הפכת להיות נשלטת?
מה זה הדיבורים האלה על רצון להיות בכלוב?

קושית​(שולטת) - זה לא רצון. זה כורח.
אני בכלוב, כן, בחיים שלי, אני כלואה.
נשלטת של השעון, העבודה, הדאגות.
זו תקופה כזו, שתעבור ואחזור להיות שולטת על כל המסביב שמציק/מטריד אותי כרגע.

גנדלף​(אחר) - בהצלחה.
יש בפוסט הזה יותר רגש ויותר לב ממה שחשבתי בקריאה ראשונה.....

קושית​(שולטת) - כמו כל הדברים. צריך לאט לאט.
ההנאה שבאיטיות..

גנדלף​(אחר) - דברים טובים קורים לאט.
לאט.
אבל זה מעצים אותם.
לא?

קושית​(שולטת) - לחלוטין.
זה נבנה. לאט לאט
בתקווה לשיא מרגש

גנדלף​(אחר) - אם היית צריכה להגדיר את עצמך והיו לך רק שתי אפשרויות - היית כותבת "דומיננטית" או "פסיבית"...?
???

קושית​(שולטת) - תלוי מצב.
תלוי סביבה.
לרוב דומיננטית.
מעט מאוד פאסיבית

גנדלף​(אחר) - אז כמו שאמרת, הדברים הטובים באים אצלך מעט מאוד ולאט...
נכון?

קושית​(שולטת) - אתה מקשר דברים טובים לפאסיביות?
למה?

גנדלף​(אחר) - אני אומר את ההתרשמות שלי ממך.
איזו חוויה הייתה משמעותית יותר בעיניך, ממה שחווית - (מעט ה)פסיביות או (ריבוי ה)דומיננטיות?

קושית​(שולטת) - וואו.
קשה לומר.
מאוד קשה.
אחת הטראומות הגדולות של חיי היו כשהייתי פאסיבית.
אז כרגע. עד שלא יהיה תיקון. אני אומר דומיננטי בצורה מובהקת.

גנדלף​(אחר) - וכך צריך להיות.
כיף לקרוא את הבלוג שלך.
אחד המרתקים...

קושית​(שולטת) - מחייכת.

תודה.