לפני 7 שנים. 28 במרץ 2017 בשעה 20:44
"כן גבירתי".
אתה אומר לי.
וכל החלקים נופלים למקום.
והכל נרגע.
והקול השקט שלךָ, כשאתה אומר את זה, מחלחל לי לתוך הבטן,
ומחמם.
אתה יודע לקרוא אותי.
לדעת מה אני צריכה.
ואיך בדיוק רוצה.
וכמה.
ובנגיעה אחת שלנו אנחנו יודעים.
בדיוק מה יהיה עכשיו.
ובדיוק מה יהיה אחר כך.
וגם כשחושבת שזהו אתה מבין שזה עוד לא וממשיך.
ואני שואלת: "איך אתה יודע?"
ואתה עונה: "אני מרגיש"
ואני אומרת: "אתה יודע לקרוא אותי"
ואתה עונה: "כן גבירתי"
אני אומרת: "עכשיו תורי"
ואתה עוצם עיניים.
ועונה:
"כן גבירתי".
