סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

דיוקן עצמי
לפני 7 שנים. 26 באפריל 2017 בשעה 5:08

כשאתה נותן לי אותךָ, אתה יפה.

העיניים העצומות.

כל שריר ורקמת עור שרוטטים.

נוגעת, מלטפת, שורטת.

חופנת, מלקקת, נושכת.

פשוט נושמת, קרוב קרוב.

הנשימה שלךָ, נעצרת או משתחררת באנחה.

מנגנת לי ניגון.

כשמתרחקת לרגע,

אתה נמתח כולךָ אלי.

אתה לוחש לי "קחי".

ואז לוחש "לא".

לא באמת מתכוון שאקשיב לזה.

כשאתה אומר "לא" והגוף שלך צועק כן.

ה- "לא" שלךָ לא משכנע.

כשאתה לוחש "לא" ומגיש לי את העורק בצוואר.

ה- "לא" שלךָ בעצם מתחנן לכן.

אז אני ממשיכה.

גנדלף​(אחר) - כשאתה אומר "לא" - למה אתה מתכוון?
לפני 7 שנים
קושית​(שולטת) - למי אתה מפנה את השאלה?
לפני 7 שנים
גנדלף​(אחר) - למי הפנית את הפוסט?
לפני 7 שנים
קושית​(שולטת) - אליך
לפני 7 שנים
גנדלף​(אחר) - אה...
להסמיק?
לפני 7 שנים
Aציבעוני​(אחר) - האהבתי
לפני 7 שנים
קושית​(שולטת) - תודה
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י