לפני 6 שנים. 23 באוגוסט 2017 בשעה 20:11
אתה ואני שווים.
לפחות בהתחלה.
ואחר כך, כשאחליט שמספיק לי, נתחיל לזוז.
כל אחד למקום שלו.
אני אשב, או אעמוד, או אשכב, אשחק עם השרשרת שעליךָ.
אמשוך אותךָ לאן שארצה.
לפעמים ארצה שהכלבלב שלי ילקק.
לפעמים ארצה לבדוק כל נקודה ונקודה בבובה שלי.
איפה נעים, איפה כואב, איפה לא נוח.
איפה אתה מרגיש "בבית", איפה אתה נע בחוסר מנוחה.
לפעמים ארצה לחפור, בךָ, בגבר שאיתי.
עמוק.
בכל המובנים.
לפעמים ארצה לשים ראש.
להתמכר למגע שלךָ.
תלמיד טוב שלי, שיודע בדיוק איפה הוא צריך להיות.
