לפני 6 שנים. 1 בספטמבר 2017 בשעה 23:03
חזרה לשם, ללבד.
ושוב לכאן, לביחד.
חזרה לשם.
ושוב לכאן.
לחיבוק שלךָ.
ההלוך ושוב הזה.
שוב.
ושוב.
לפעמים "רק" מטלטל.
לפעמים מזעזע את אמות הסיפים שלי.
אבל תמיד ה- כאן, איתךָ.
הוא בית.
הבל הבלים אמר קהלת, צדק!
דיוקן עצמי
