סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

דיוקן עצמי
לפני 7 שנים. 19 בספטמבר 2017 בשעה 5:53

אחרי שהתבוססתָ בי.

ואני נמסתי בזכותךָ.

אני מנסה להסדיר נשימה.

אתה לידי.

נוגע, לא נוגע.

מרגישה את העיניים שלךָ עלי.

מביט בי בעיניין.

ורק אחרי שהנשימה חוזרת.

כמעט.

הגוף מרשה לעצמו לחזור אחורה.

ולהתרגש מחדש.

על מה שהיה.

ממש לפני דקה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י