הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

אני טורפת.

לוקחת ביסים גדולים ממה ששלי.

אתה מנשק.

בעדינות כל חלקת עור חשופה.

אני חופנת.

כל חתיכת בשר שמוצאת בדרכי.

אתה מלטף.

נוגע לא נוגע.

אני נוהמת.

כשהשיניים שלי נעוצות בךָ.

אתה נאנח.

כשהלשון שלךָ בי.

שנינו אוהבים לאכול.

לךָ יש "נימוסי שולחן".

אני ברברית.

שנינו בסופו של דבר שבעים.

נשענים אחורה.

ומעכלים את הנשנוש.