הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

אתה תגיע.

ובלי מלים ישר תתקלף מכל מה שמגן עליךָ.

מבחוץ ומבפנים.

האמבטיה ממתינה ובה האביזרים.

אתה עומד וממתין לי שאכנס.

חושף את עצמךָ מולי, עבור שנינו.

ואני נוגעת ומטפלת ומלטפת ואתה מתמלא עד אפס מקום.

ככה אתה פונה למטבח,

שם הקומקום ריק,

והכיור מלא (כמוךָ).

אני אוהבת את הקפה שלי חם, חזק ומר.

ממתינה לקבל אותו.

כמה תתפתל עד שתסיים את הכלים?

עד שאסיים את הקפה?

עד שאשחרר אותךָ?