הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

העירום שלךָ,

הכמעט מיידי,

מרגע אחרי שנגעתי בךָ.

מחייך אותי.

הריקוד של הגוף שלךָ למגע הציפורניים,

האצבעות,

השיניים שלי.

מצמרר אותי.

העיניים העצומות, שבוטחות בי.

מרגשות אותי.

כשאתה מתקרב אלי,

וכאב ועונג,

ביחד ולחוד,

עוברים עליךָ.

ואתה מתקרב עוד קצת יותר,

בנתינה.

והעיניים.

העיניים העצומות שלךָ.

העיניים.

אתה מרגש אותי.

ואני מאושרת.