ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

דיוקן עצמי
לפני 6 שנים. 16 במרץ 2018 בשעה 9:38

כשהכל רועד.

אבל את הכי יציבה.

כשאת All over the place

והכי מרוכזת.

כשהעיניים עצומות.

ואת רואה הכי רחוק שאפשר.

כשאת הכי מחוברת לגוף.

אבל הנשמה מרחפת.

כשה-כאן והעכשיו הכי מוחשיים.

ובכל זאת הכל אמורפי.

כשאת כבר שבעה.

אבל רוצה עוד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י