הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

אתה עקשן.

קודם אומר לא.

ורק אז חושב.

ושותק.

אני יודעת שהשתיקה שלךָ מפילה את האסימון.

מחברת את הקו בינךָ לביני.

ואז אתה מבין שמה שאמרתי.

טוב.

לךָ.

ולי.

אז ממתינה.

בסבלנות.

עד שיש "צליל חיוג".

וטוב לנו.