|
|
|
האגדה מספרת שיש סיבה למפגשים שאינם מובילים לעד עצם היום הזה.
כל אחד מהאנשים החולפים על פנינו הוא אדם שהיה לנו איתו קשר בגלגול קודם.
יש לנו חוב כלפיו ועד שנשלם אותו לא נזכה להגיע לבן הזוג המיועד בגלגול הנוכחי.
אחרי כל מפגש שנתלש אפשר לעשות וי על עוד שם ברשימה המתקצרת והולכת.
לכן המפגשים התלושים משמחים.
מה הייתי שם בגלגול ההוא
שאני חייבת לכל אלה כל-כך הרבה?
בטח זונה!
אם הגוף יחכה לבד עד שימצא האחד...
עדיף לדעת אם הכיוון ריאלי מלהמשיך בווירטואלי
שפחה בישלה אהבה
נתנה לזה
נתנה לזה
נתנה לזה
נתנה לזה
ורק לה לא נשאר
הלכה הלכה הלכה הלכה
נדפקה בדרך
צלצלה בפלאפון
פותחת עיניה
עד תמצא אדון
לא
לעתים מורה לאלטרואיזם הוא מאסטר באגואיזם
עוד מילה אתה שולח
עוד חץ את לבי פולח
הצלקות הישנות שמגלידות
מבקשות להאמין באגדות
את לחיי מרים אליך
רצוני כורע לרגליך
אישוניך הם חורים שחורים
שקוראים אבל לא מספרים
נקשרת אליך ואיני יודעת
אם תורידני לבאר במים לגעת
או תעליני לגרדום בו נפשי נגדעת
אל הקיר מצמיד בכוח
את עצמי רוצה לשכוח
איך אבחר בצעד הנכון
איפה יש לי רשת ביטחון
אי אפשר לפענח
לתהום בלי מצנח
מזנקת באדרנלין נוסק
או תעיף אותי או אתרסק
נקשרת אליך ואיני יודעת
אם תבעיר תשוקתי המבעבעת
או תשרוף אותי כמכשפה מתעתעת
לא לבד אתה בשטח
ואני שומרת פתח
אם בו לא ארצה להישלט
מהימלטותי לא תימלט
גם כשבגופי נקשרת
מסתובבת משוחררת
זו אינה רק חדירה לפות
את הנשמה צריך ללפות
נקשרת אליך ואיני יודעת
אם בראש מורכן אני לך נכנעת
או מותחת את הרצועה עד שנקרעת
המקום של הלא
הוא המקום
אליו הכי רגילה
לא חיבוק
לא מגע
לא קשב
לא עידוד
לא שלווה
לא שיתוף
לא יחד
לא אהבה
מוזר שאני
עדיין רוצה
הלא כן?
כנראה נדבקתי ממה שהיה לבני.
כאבי ראש, נזלת, בחילות, עייפות.
אורח לי כנשים שלא עוזר ברקע.
ואין לי קשר זוגי שמאפשר חיבוק
או חיוך או תה או משהו פה איתי.
טוב שיש מהמרק שהכנתי לילדי.
ושהוא רואה אותי ואומר לי שאני
האמא הכי טובה בעולם.
יותר מכריס בראון,
אפילו מבן לאדן.
יודע להצחיק
בכל מצב.
מאוף לאוחחחחחח :-)
אני אוכל אותו!
בינתיים מרק.
שעון הנוכחות מגלה
אם גם רק בסבירות סבירה
מה לא עשינו בלילה האחרון :-)
