אוהבת

מקור התמונה

מאת הרב יצחק הוטנר

בלבבי משכן אבנה

להדר כבודו

במשכן מזבח אשים

לקרני הודו

ולנר תמיד אקח לי

את אש העקידה 

ולקורבן אקריב לו

את נפשי היחידה

אני זה כל מה שיש לי

לפני למעלה משנתיים, לקראת הימים הנוראים ואחרי כמה וכמה ככה וככה, חלמתי חלום וזכרתי. הייתי בבית אמי שנראה גדול ומסוגנן יותר מכפי שהוא.

הלכתי, בידי שקית סנדביץ' מלאה עד שלישה פירורים, מהמטבח דרך הכניסה ופינת האוכל לסלון. הפירורים היו יבשים ובגוון שאינו מעורר תיאבון. היה לי

חשוב להשתמש בהם. לכן בהליכה אכלתי אותם מתוך השקית עם כפית. זה לא היה טעים. הרמתי את הכפית האחרונה לפי, ראיתי שבשקית נותרו פירורים

מעטים, הרמתי עיני ולהפתעתי ראיתי אדם טוב לב שעזר לי מזמן בחלום בנעורי, עומד קורן אור ומביט בי בחיוך. טרם ידעתי שהביא לראש השנה שלוש מתנות.

המתנה הראשונה הייתה מונחת על שולחן האוכל בכניסה. מסתבר שחלפתי על פניה ולא ראיתיה. רקיק דבש מקסים, נראה כשילוב בין חלת דבש לשתי

מצות זו מעל זו. הרקיק היה קצה פינתי של משהו שנחתך בצורה מושלמת מבלי שייפרד ממנו אף פירור ממה שבמקור היה הרבה יותר גדול. נשקף נפלא

מבעד לניילון נצמד. בהישג יד, הבטתי אך לא נגעתי. אמר שהביא עוד משהו. ניגש לארון סמוך עליון ופתח. טבלת שוקולד גדולה, מהארוכות והכבדות עם

עטיפה בצבע תכלכל-סגלגל רך ויפהפה. הזכירה לי בחלום טבלת שוקולד שקיבלתי במציאות בביקור חברות בביתי. גם בה לא נגעתי, נשארה והלכנו למטבח.

כאשר הגענו אמר שהביא לי מתנה נוספת. גם כאן פתח דלת של ארון עליון. ראיתי משהו שאיני יודעת מהו. זה היה בערך בגודל של כוס ונראה כאילו נמצא

בכוס שקופה אך זו בוודאות לא הייתה כוס, גם לא כאריזה. היה לזה צבע דבשי-זהוב, אחיד ועמוק. החומר נראה במצב צבירה מיוחד, יציב בין נוזל למוצק.

לא היה דבש אלא חומר שאף פעם לא ראיתי. המתנה הייתה עטופה במשהו שקוף כמו ניילון דקיק אך לא ניילון נצמד. גם את האריזה לא הכרתי מעולם

בעולם, הכול היה חדש לי. הייתי מאד סקרנית, הושטתי מעלה את ידי, כמעט נגעתי... והתעוררתי. ברור לי שזה המקסימום שהייתי אמורה לראות.

יש חלקים בחלום שמובנים לי. המיקום בבית אמי והאדם שפגשתי מבטאים תחושה של הגנה ומשהו שקשור אלי באופן אישי. הפירורים הם הצמצום שחוויתי

במספר מישורים ומאד מקווה שמיציתי לתמיד. הרקיק מייצג את הצרכים החומריים. איכשהו עד כה את מה שבאמת צריכה, באמת יש. טוב שיש אך זה לא

העיקר ולא מספיק מעניין כדי לגעת רק בו ולהתעכב. טבלת השוקולד, מיניות. עוד תחום שהתפתח מאז בחיי. טוב שיש אך זה לא העיקר ולא מספיק מעניין

כדי לגעת רק בו ולהתעכב. מהי המתנה השלישית, זו שחוקי הארץ אינה חלים עליה? הדבר אליו אני משתוקקת בתוכי. כבר ניתן לי אך עדיין אינו בידי. שואלת.

דתות אוהבות להפריד. אחרת איך למרות שכולם בעניין של אלוהים הוא יניף בעיקר את הדגל שלהן? כיצד תובלנה מאמינים?

מזכיר את מגוון תנועות הנוער. בשתיים מהן שרתי וביותר מכך שמעתי את האמירה הנלהבת שחבריהן "במקום הראשון!".

מוזר עד כמה חשוב להיות עדיפים. להראות את הדרך הנכונה יותר משל אחרים. להרגיש בצד הצודק כשיש לו ציונים גבוהים.

בעצם כולנו מעבירים סביב מדורת היקום את אותו פינג'אן אלוהי, ולוגמים בסגנונות אישיים.

היהדות היא דת מבדילה, דיכוטומית. קודש וחול, טהור וטמא, גבר ואישה, כשר וטרף, יהודי וגוי. מדי שבוע נאמרת ההבדלה

בצאת השבת. ברכה שבאה להפריד, לציין מה יותר ומה פחות. פעם קיבלתי שיש פערים. חשתי התעלות פנימית בהדלקת

הנרות בשישי ונחיתה בכיבוי נר ההבדלה. עד שלמדתי את ברית החושך והאור. מיזוג החול שבקודש והקודש שבחול. האחווה

בה בני האדם שווים. הריחוק מדומה, החיבור אמתי. אלוהים אחד, הכל אחד. התאמתי את המילים.

ברוך המחבר

בין קודש לחול

בין אור לחושך

בין ישראל לעמים

בין יום השביעי

לששת ימי המעשה

ברוך אתה אדוני

המחבר בין קודש לחול

מקור עממי:

"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך,

בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה אדוני המבדיל בין קודש לחול".

שבת שלום

מקור התמונה

מקור התמונה

דברים אינם חולפים לידי אלא דרכי

עברתי לתנועת ההתנגדות

מי שפונה ומנסה לתאר

משהו שמתקרב לאינטימי

יוצר בי רתיעה לוחמנית

שולף נשיקה שולפת נשק

זו חשיקת שיניים לא חשק

יש שלב שמגיע אחרי העצב

בין ההיפרדות מאדם אחד

למוכנות להתחבר לאחר

זמן בו מרשה רק לי לגעת בי

שומר ומבין נפשי ירחק ממני

עד אחתוך בעצמי את התיל שלי

"היום שרה הקטנה

ניפגש בצאתי למלחמה

את המדינה לכונן

משתי גדות הירדן

גזזי צמתך

וחגרי את חגורתך

חבקיני קחי מקלע

ואיתי לשורה

עלי בריקדות

ניפגש ניפגש

עלי בריקדות

חרות נישא

בדם ואש

רובה אל רובה

קנה יצדיע

כדור אל כדור יריע

עלי בריקדות

עלי בריקדות ניפגש"

יש נשמות

שלא נדבקות

קמח ומים

דבק מגע

סופר-גלו

הכל מתנתק

כי דבר אחד

עדיין חסר

לב חם

שנמס איתנו

יחד זה דבק

אהבת אמת