לפני למעלה משנתיים, לקראת הימים הנוראים ואחרי כמה וכמה ככה וככה, חלמתי חלום וזכרתי. הייתי בבית אמי שנראה גדול ומסוגנן יותר מכפי שהוא.
הלכתי, בידי שקית סנדביץ' מלאה עד שלישה פירורים, מהמטבח דרך הכניסה ופינת האוכל לסלון. הפירורים היו יבשים ובגוון שאינו מעורר תיאבון. היה לי
חשוב להשתמש בהם. לכן בהליכה אכלתי אותם מתוך השקית עם כפית. זה לא היה טעים. הרמתי את הכפית האחרונה לפי, ראיתי שבשקית נותרו פירורים
מעטים, הרמתי עיני ולהפתעתי ראיתי אדם טוב לב שעזר לי מזמן בחלום בנעורי, עומד קורן אור ומביט בי בחיוך. טרם ידעתי שהביא לראש השנה שלוש מתנות.
המתנה הראשונה הייתה מונחת על שולחן האוכל בכניסה. מסתבר שחלפתי על פניה ולא ראיתיה. רקיק דבש מקסים, נראה כשילוב בין חלת דבש לשתי
מצות זו מעל זו. הרקיק היה קצה פינתי של משהו שנחתך בצורה מושלמת מבלי שייפרד ממנו אף פירור ממה שבמקור היה הרבה יותר גדול. נשקף נפלא
מבעד לניילון נצמד. בהישג יד, הבטתי אך לא נגעתי. אמר שהביא עוד משהו. ניגש לארון סמוך עליון ופתח. טבלת שוקולד גדולה, מהארוכות והכבדות עם
עטיפה בצבע תכלכל-סגלגל רך ויפהפה. הזכירה לי בחלום טבלת שוקולד שקיבלתי במציאות בביקור חברות בביתי. גם בה לא נגעתי, נשארה והלכנו למטבח.
כאשר הגענו אמר שהביא לי מתנה נוספת. גם כאן פתח דלת של ארון עליון. ראיתי משהו שאיני יודעת מהו. זה היה בערך בגודל של כוס ונראה כאילו נמצא
בכוס שקופה אך זו בוודאות לא הייתה כוס, גם לא כאריזה. היה לזה צבע דבשי-זהוב, אחיד ועמוק. החומר נראה במצב צבירה מיוחד, יציב בין נוזל למוצק.
לא היה דבש אלא חומר שאף פעם לא ראיתי. המתנה הייתה עטופה במשהו שקוף כמו ניילון דקיק אך לא ניילון נצמד. גם את האריזה לא הכרתי מעולם
בעולם, הכול היה חדש לי. הייתי מאד סקרנית, הושטתי מעלה את ידי, כמעט נגעתי... והתעוררתי. ברור לי שזה המקסימום שהייתי אמורה לראות.
יש חלקים בחלום שמובנים לי. המיקום בבית אמי והאדם שפגשתי מבטאים תחושה של הגנה ומשהו שקשור אלי באופן אישי. הפירורים הם הצמצום שחוויתי
במספר מישורים ומאד מקווה שמיציתי לתמיד. הרקיק מייצג את הצרכים החומריים. איכשהו עד כה את מה שבאמת צריכה, באמת יש. טוב שיש אך זה לא
העיקר ולא מספיק מעניין כדי לגעת רק בו ולהתעכב. טבלת השוקולד, מיניות. עוד תחום שהתפתח מאז בחיי. טוב שיש אך זה לא העיקר ולא מספיק מעניין
כדי לגעת רק בו ולהתעכב. מהי המתנה השלישית, זו שחוקי הארץ אינה חלים עליה? הדבר אליו אני משתוקקת בתוכי. כבר ניתן לי אך עדיין אינו בידי. שואלת.