לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת

שפחה מורכבת

© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 13 בפברואר 2016 בשעה 19:07

 

 

לקרוא מילים                        בלי לדבר

זה אהבה? להיות מוצפת        גלי חום עם ידיד טלפוני

זה אהבה? לשתות תה-צמחים בבית-קפה ולהמשיך לשתות את

בן-השיח במכונית? להתראות בחיבוק בשפת-הים ולהימרח על החול

הרטוב? להיפגש בכיסוי עיניים וללכת עד הסוף בלי לחשוף? לייחל

בכל רגע לביקור השבועי של מי שלעולם לא יגור איתי? לחיות

בבית עם מי שרחוק ממני? להיפרד כדי שמי שאוהב אותי

לא יוותר על עצמו למעני? להיות חברת נפש של

מי שאני רוצה בלב? ואולי האהבה היא

אינסוף פנים וכל חיבור של

שניים יוצר אותה 

בפנים

 

 

 

[חג אהבה שמח]

 

 

 

לפני 8 שנים. 13 בפברואר 2016 בשעה 13:46

 

עדיף שלפני רק אני אתקלח

 

לפני 8 שנים. 12 בפברואר 2016 בשעה 21:40

 

 

 

מקור התמונה

לפני 8 שנים. 12 בפברואר 2016 בשעה 13:37

 

בשביל מה צריך שפחה? אם כדי להרגיש פה ושם את הדבר הקמאי הזה בבטן אפשר להסתפק בשעות ובימים, איים בים החיים.

בשאר הזמן נדרשת האישה הדורשת. זו שלא צריך לומר לה מה לעשות. היעתרותה אינה מידית. יש לבקשה, לחכות לה ולשמוע

במגוון רחב יותר של תחומים את סירובה. כאשר שואלים אותה מה היא רוצה יש לה תשובה. בדרך-כלל אומרת בלי שנשאלת.

לרוב שפחה בבית זו טרחה. רק אם אתה מקבל את עצמך תוכל לקבל צל המתאים עצמו לדמותך. נשרך לרגליך ובעקבותיך.

משתוקק אליך בכל אשר תפנה. מזכיר לך כמה אתה ראוי לאהבה, שירות, כבוד והוקרה. מעטים מקבלים. רק אם אתה יודע מה

אתה רוצה תוכל ליהנות ממי שאושרה הגדול ביותר הוא לדעת את רצונך, למלא אותו ובו להתמלא. מעטים יודעים. רק אם יחד

עם כל זה אתה מרגיש שהיא חלק ממך, תוכל לשלוט במי שנעלמת בך. מעטים מרגישים. מעטים האדונים. מעטים רוצים שפחה.

 

לפני 8 שנים. 12 בפברואר 2016 בשעה 4:00

 

משה רבנו הוציא לפי המסופר את עם-ישראל מעבדות לחירות.

ראה מרחוק את הארץ המובטחת ונפטר רגע לפני הכניסה אליה.

בדרך-כלל מציינים זאת כעונש על מעשי הנביא וצאן מרעיתו.

בעיני זה רגע שיא מופתי בהפיכת עם העבדים לריבון עצמאי.

  

ייעוד משה התחיל בהוצאת היהודים מעבדותו של המלך פרעה.

המשיך בהכפפתם למלך כל המלכים המופשט, לא אדם ספציפי.

נשלם בשחרורם ממנו במותו למשול בארצם ובחייהם בעצמם.

אי-הכניסה שלו לארץ חיונית ובעלת תפקיד מיוחד לו ולעמו.

 

דברים ל"ג א'-ה': 

"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

לִפְנֵי, מוֹתוֹ. [...] תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. 

וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".

 

שבת שלום

 

לפני 8 שנים. 11 בפברואר 2016 בשעה 18:56

 

הבוקר יצאתי לרחוב וקלטתי שאני בלי חזייה.

לראשונה לא מפני שהתבקשתי אלא כי שכחתי.

הבטתי מטה והסתבר שהיטבתי להתלבש.

הגופייה והסריג הניחו לשדי לגלוש רכות בסתר.

זה כל כך מצא חן בעיני שהסתובבתי כך כל היום.

לדברים טובים מתרגלים מהר, חושבת על המשך.

חזה חזה ואין חוזה...

 

לפני 8 שנים. 11 בפברואר 2016 בשעה 10:26

 

המלך אמר ידיים למעלה

המלך אמר ידיים לצדדים

המלך אמר רגל אחורה

המלך אמר רגל לפנים

המלך אמר תמשיכי עד מחר

 

אם אתה לא המלך שלי

אל תאמר

 

לפני 8 שנים. 11 בפברואר 2016 בשעה 6:11

 

את מקל הנדודים אניח בכניסה לבית

 

לפני 8 שנים. 10 בפברואר 2016 בשעה 17:15

 

 

אמור ידיד והיכנס

 

 

 

[טולקינעים] 

כתובת התמונה

לפני 8 שנים. 10 בפברואר 2016 בשעה 9:45

 

לונה-פארק השפחה פתוח לרווחה

מגוון מתקני שעשועים לשירותך

אתה כבר מבקר וותיק

מגיע מדי פעם אחר הצהריים

או ביום חופש לשבור שגרה

בלי כרטיס היא אצלך בכיס

 

היה לך מזל והגרלת אותה

רוכב על הסוסה בסחרחרה

משחרר מכוניות מתנגשות

מסובב בגלגל הענק

מטלטל באוויר ברכבל

מטיס את המעבורת לחלל          

חודר למערת השדים 

צולל מטה ברכבת ההרים 

עד קצה המסלול וגומר

 

מרשה לה ללקק גלידה ממך

שותה דמעותיה בקשית צבעונית

מאכיל בצמר-גפן מתוק

מחייך ויוצא מהשער שלה

לפני הכניסה לאוטו

מוציא צרור עם מפתח ביתך

בפעם הבאה אולי תביא חברים

או עד אז תבקר בלונה-פארק אחר