שמיים מעוננים מאיימים להמטיר בכל רגע גשם.
חול רטוב נצמד לעצמו בעוד הרוח מצליפה בו.
מחכה בזמן ליד פתח בית-קפה בטיילת מול הים.
רפרוף אצבע קליל מאחור על כתפי מקפיץ אותי.
מסתובבת ושומרת על מבט יציב כדי לא לטבוע
בעיניים העמוקות והמחייכות שפולחות אותי.
מסמן במחווה להיכנס אחריך ופוסע פנימה.
כסא, שולחן וספה עמוקה ניצבים בצד ומצפים.
מאותת וניגשת אליה בהקלה, מיד ארגיש בנוח.
להפתעתי אינך מתיישב מולי כמקובל. מצטרף,
נצמד אלי כחבר וותיק וכורך יד איתנה סביבי.
ההכרה מבזיקה באחת. אני לא בדייט, התחלת.
מלצר מניח שני תפריטים חומים ומתרחק.
מרים אחד, מקרב אלי ושואל, מה תזמיני?
איזה גוון קול מחוספס יש לך, עמוק, יציב.
אינך מעשן ונשמע כמנוע ספינת קיטור ישן.
מוזר, ברור לי שפרט לכך הכל זורם חלק בך.
חליטת תה צמחים, עונה מבלי לעיין בדפים.
הקפה והתה בדרך, ימינך כבר בדרך אלי.
השעוונית השמוטה על השולחן מסתירה
את המתחולל מאחוריה חרש בפינת החדר.
אינך נוהג להפשיל, שולח אצבעותיך היישר
מפתח המיני לאורך עורי, על טבורי ובטני.
מתכווצת למגעך הזר. עוצר מעל מפשעתי.
מרחף קרוב קרוב לתחרה הדקה המתוחה.
חום ידך חולף דרכה כמו לא הייתה שם.
המשולש הסמוי מתנגד לסמיכות ומצטמרר.
המיית רחשי הסועדים ברקע קולך הנינוח
המורה להביא פאי פקאן וכדור גלידת וניל.
אישוניך פונים לפני הקפואות ומתרחבים.
מניחה רגל על רגל. חריץ דק לאורך מצחך
וחבטת שתי אצבעות בירכי מקפיצים הצדה.
דבר אינו חוצץ בין הלהט הנובע בלי מגע
לגופי המתרכך מאליו וגומע עוד ועוד ממך.
כמה שאני צמאה, כמה שאתה מרגיש ויודע.
חייבת לשתות, מרימה כוס לואיזה לימונית.
ביניקה הראשונה אצבעך חודרת את הבד.
נשען קדימה, לוגם קפה רותח ומתבונן בי.
מלטף סביב, הרטיבות הנוזלת גואה בקרבי.
פותח בשיחה קלה בטון ענייני, מתמקדת.
משתתפת כיאות, איני זוכרת מילה שאומרת.
כמעט מפסיקה מלחץ מפתיע על הדגדגן.
לא יותר מעפעוף קל, מסדירה את הנשימה.
שומרת לבל ייחשף למתרחש איש מהסובבים.
הסרעפת מפרידה בין שרירי פני הנחושים
לאלה המשתחררים לאטם בקרקעית אי-שם.
אמצע הברה ואני כמעט נושכת את לשוני
בשבריר השנייה בו כף ידך לופתת אותי.
אתה שוחה להנאתך בבריכה הפתוחה.
מכווצת את מערת המעיין הנובע סביבך.
האדם היחיד שרואה את מה שעובר בי.
החומה נסדקת לגירוי וקורסת לתשוקה.
משחררת אליך סערה פנימית מתעצמת.
רגע לפני שגלי שוטפים יוצא, נעלם ממני.
זה הזמן לכרסם במזלג קטן פאי פקאן.
להעלות מעדנות בנימוס חלקים דביקים.
משפד חצי אגוז ונועץ מתחת לחצאית.
המתכת הקרה מפשקת הדפנות באחת.
הגוש בקצה מתחכך בנקודה המחוספסת.
עיני המזוגגות בעיניך החדות, מצפות.
מהדקת בשיני רסיסי בצק רכים, פריכים.
מהדקת שיפולי על מה שאתה מניע.
חלקיקים נמסים ברוק הממלא את פי.
נמסה, מתמלאת, מוצפת מעל גדותי.
הרעד מתנחשל בהתפרצות שותקת.
מחניקה בבליעה עזה, קופצת לסתות.
מוציא את המזלג, טובל האגוז החם
בשרידיה הקרים של הגלידה שנמסה.
מוחה מפני אגלי זיעה בכף יד אחת.
מחזיק סנטרי ומאכיל בשנייה, לאט.
[הזיה]
