לפני 8 שנים. 21 באפריל 2016 בשעה 14:59
בעיני זה מוות לצרכים אסתטיים. העקורה שבי נמנעת היכן שאפשר מניתוק משורשים.
וצמחי פלסטיק לוכדים אבק, לא את העין. מי שמכיר אותי לא נכנס בשבילי לחנות פרחים.
אחת הדרכים הססגוניות של ההוא מנישואי לשעבר להמאיס עלי את ימי הולדתי הייתה
לתת לי בכל שנה בניגוד לבקשתי זר פרחים חיים בנוכחות אחרים. הם התפעלו, לא אני.
כעת צורף לשי לחג בעבודה המקבץ שכאן. תוספת שמביעה תשומת לב, בתודה קיבלתי.
מזכיר לי שאת חירותי, החופש לפרוח ולא לנבול עם מי שתולש אותי ממני, אני חוגגת תמיד.
