"אוח, תינוקי, אתה ילד רע," לוחשת באוזני כשאני מעביר את ידי על ישבנה המוצק והזעיר כמו שאני אוהב.
הילדים מורחים על פניהם את הג'לי הצבעוני, כבר לא מקפידים על ההפרדה בין הצבעים של בנים ובנות. אני שותה אותה בעיניים דומעות מתשוקה ומהקלה כשהיא מניחה את הכלים בכיור ומתכופפת כדי לסדר אותם במדיח.
"תינוקי!" מגניבה אלי מבט מבין הצלחות, "אתה ילד רע!"
אדיר-עוז צוחק כשאני מנגב את פניו במטלית לחה ואת מה שנשאר בקצוות מלקק ישירות מפניו. אליענה מפנה את פניה אלי ועוצמת את עיניה. אני מלקק את העיסה מזוויות שפתיה הקטנות והתפוחות כשל אמה, ואת השאר מנגב במטלית חדשה. מרים את שניהם על ידיי ומושיב על הדלפק ליד הכיור. רוחץ את ידיהם הזעירות והדביקות ואת פניהם. אנג'לינה מגישה את המגבות כדי שלא יטפטפו על המרצפות, אותן הבריקה טרם בואי.
"אבא," אומרת אליענה אחרי שאני מוריד את עוזי לרצפה, "סקס זה כמו גזר, נכון?"
"לחלוטין." משיב וממשיך לנגב את ידיה בהקפדה יתרה.
"מה?" שואלת אנג'לינה.
"סקס זה כמו גזר!" אליענה ואני משיבים בקול אחד.
"אין לי מושג על מה היא מדברת," אני מודה בשקט, "אבל אני לא יודע מה עושים עכשיו."
"סקס זה כמו ירקות," מתקן אותה עוזי מלמטה ועובר לעמידה יציבה בפישוק רגליים גברי שופע בטחון עצמי, "היא שכחה את המילה!"
"זהו," אני מהנהן, "סקס זה ללא ספק כמו ירקות וקצת כמו פירות ואפילו קצת כמו בשר. וחשוב מאוד לאכול אותו במידה."
עוזי צוחק. גם אליענה צוחקת, משעינה את גופה לאחור ונתמכת בקיר הזכוכית של המטבח.
"מה אמרתי?" אני שואל ומסתכל בעיניה של אשתי. מישהו צריך להציל אותי מהמבוכה, אבל אנג'לינה נראית לא פחות נבוכה ממה שאני מרגיש.
"אבא, סקס זה לא אוכל!" אומר עוזי בקול נבון ובנימה איטית כדי שאבין אותו למרות מגבלותיי, "אח של נועם אמר שילדים נולדים מסקס."
אליענה אוחזת בראשי כדי להפנות את תשומת לבי אליה ומוסיפה: "סיפרת שאותנו מצאתם תחת עלה של כרוב, עשית סקס בחממה של ירקות?"
"אני חושב שגם שם," אני משיב ותוקע את עיניי באשתי השותקת שמתה לפרוץ בצחוק, אבל מתאפקת.
"עכשיו הכל ברור," מסכם עוזי, "בגלל שעשית סקס בחממה, נפלנו מהבטן של אמא והתגלגלנו תחת עלה של כרוב."
"טוב שמצאתם אותנו, אבא!" מאשרת אליענה. "מחר אל תעשה סקס בחממה כדי שלא נאבד את התינוק החדש."
---
היא מצמידה את שפתיה אל צווארי.
"את בטוחה שהם ישנים? בדקת? הם לא עושים משמרות בחממה?" אני שואל.
היא צוחקת. אני מחדיר את ידי בין רגליה ומרגיש את הלחות של נרתיקה. מניף את ידי אל פי ומלקק את אצבעותיי. היא נושכת את כתפי עד זוב דם בזמן שאני נאנק, מוצצת את הפצע, מסיטה את אצבעותיי ויורקת לתוך פי את התמהיל של דם ורוק בטעם מתכתי.
"אם הם בטוח ישנים, אני חושב שזה זמן טוב לעשות גזר בחממה." אני אומר.
"אתה ילד רע, תינוקי," מספיקה לומר טרם אני מקיף את פיה בשפתיי ומוצץ אותה אלי.
הרגבים זולגים מתוך אגרופיי הקמוצים כשאני חודר אותה בעדנה כדי לא לפגוע בעובר, ומסניף אלי את ריח התאווה, את האדמה הלחה ושופעת הפוריות ואת הבריאה.
