לנצח כשאשמע את הקול שלו יעבור בי רעד נעים כזה
תמיד אהבתי אותו וכשהוא מת זה טלטל אותי
ושבוע חשבתי עליו בלי הפסקה, בצער, כאילו איבדתי מישהו קרוב, על היוצר האנדרוגיני הזה, מוכשר וצבעוני ומעורר הערצה, תמיד שבה את ליבי איך שהוא חלק את האנג׳י שלו עם הסטונז ויצא מזה שיר מהמם
וחשבתי שאולי העולם נשמט מאיתנו, ואנחנו מחליקים ממנו חרישית ומבלי דעת, כי כל הגיבורים שלנו מתים, אחד אחרי השני
והוידיוקליפים האחרונים שלו, שהשתחררו לאוויר לכבוד מותו, שהוא עשה כשהוא כבר יודע שהוא גוסס, עם תחבושת כרוכה על הראש וכפתורים תפורים במקום העיניים המוזרות שלו, כמה אומץ צריך, שזעזעו אותי עד עמקי נשמתי, כמו שהוא בטח התכוון שיקרה
שבוע שמתחיל בקול הזה שמזיז אצלי דברים בפנים לא יכול להיות רע.. אני חושבת לעצמי
Wild is the wind
לנצח כשאראה את הספרות שלו ארגיש משהו
לרוב שמחה, כי זה סימן שהוא חושב עלי
לפעמים קורה שהן מעוררות בי כעס. ואז אני עושה זין, או מקללת. לא אותו, חס וחלילה. את העולם הדפוק הזה. זין. פאק. זין. שיזדיינו כולם.
לנצח כשאני רואה את הספרות של המאהב הקודם שלי ארגיש משהו. לרוב סיפוק. ולך תאכל זין. תחשוב עלי ותאכל תלב, מאניאק בנזונה
לנצח כשאראה את שלוש הספרות של זה שלפניו אראה בדמיוני את העיניים הכחולות כמו ים שלו ואדע שאצליח היום בבחינה, או במשו אחר, או שסתם יהיה לי יום טוב
כל אחד והשלוש ספרות שלו, זה האו.סי.די. שלי ועוד שתיים שלוש אהבות סוערות ומענות לייק הל, כמו שאני אוהבת, עם שלוש ספרות לכל אחת, אאבד את השפיות מכל הג׳אז הזה ואצא מדעתי ויאשפזו אותי בכפייה
