חלקת אדמה קפואה שלי

אחרי תקופת התאוששות קצת ארוכה מכל המכות של 2013 החלטתי שבא לי שוב למצוא זוגיות.

אבל הפעם צריך למצוא את הנכונה. לא חייבת לענות על הגדרה כלשהי. 

אני רק רוצה שיהיה לשנינו טוב. בלי כל הקשרים מסביב (או שכן). 

אבל הבעיה היא שכאן זה מאוד קשה. המון חשדנות ולפעמים גם רוע. וזה בסדר. לא לכולם מתאים.

אז השאלה המתבקשת היא "איך?" . 

יש רעיונות ?

אני אוהב להתייחס ליחסי D/s כסיפור.

הסאב אם תרצו קובע את המסגרת.

הדום הוא זה שכותב את התסריט.

ביחד הם יוצרים סיפור משותף.

ברכיים צמודות ישרות. כפות ידיים מונחות על הירכיים. גב זקוף.

מסתכלת עליה מסתכלת עלי, מחייכת ואני מחזירה לה חיוך.

היא מגישה לי את הרצועה ומתחילה להסתובב סביבי, סוקרת את הרכוש שלה.

ידה מלטפת את שערי, את לחיי, מניחה את אצבעותיה על שפתי.

בשלב הזה כבר לא צריך מילים. היא יודעת איך אני מרגישה. אני יודעת שהיא אוהבת אותי.

הקולר הוא פורמלי בלבד. אני שלה בכל צורה. ולמרות מרחב הפעולה שהיא נותנת לי, היא יודעת שאני תמיד שלה.

כי ככה הם היחסים בין מיסטרס לסאב. נשים מדברות ברגשות. ואני ספר פתוח בשבילה.

http://th05.deviantart.net/fs70/PRE/f/2012/207/b/1/you_talk_too_much_honey_by_shiniez-d58qonj.jpg

ינואר - פוטרתי. ;)

פברואר - נפרדתי מהחברה.

מרץ - דיכאון

אפריל - עבודה חדשה ושוב דיכאון.

מאי - יולי דיכאון ואז גילוי עצמי ;)

אוגוסט - התאוששות.

ספטמבר - יום הולדת (דיכאון קטן)

אוקטובר נובמבר - החלטות חשובות

דצמבר - עבודה חדשה טובה הרבה יותר. ושבירת מחסומים.

שנה אזרחית טובה. אני אוהב כפולות של 5 .  

לא כתבתי הרבה זמן.

אני מנסה לשבור מחסומים כדי להיות בן אדם חדש.

טוב אז היום הלכתי לדאנגן. פעם אחרונה שהייתי שם הייתה ביפו.

ראיתי את הזוגות שם ואחרי 8 חודשים של הפסקה, אני רוצה שוב למצוא זוגיות שמתאימה לי. בכל זאת פרידה אחרי 5 שנים היא לא קלה :).

אבל הפעם אני יודע מה אני רוצה.

מאחל לכם ולי שנה טובה. והצלחה.

כשאני רואה את החיים שלי באופן כללי אני לא חושב שאני במצב רע. אני במצב די טוב למרות שאני עובד בעבודה משעממת וכפויית טובה :).

אני חושב שאני רק עכשיו בנקודת הזינוק שלי. השנה האחרונה הייתה קשה בהתחלה. עכשיו גם יצאתי מכל המרה השחורה שהייתה לי. אני עדיין לא אופטימי כמו שהייתי אבל אני מגבש מחדש את המחשבה החיובית.

אז אני יוצא מהשטח שלי. חודש הבא אני כבר מתכוון לחפש לעשות משהו חדש. עבודה חדשה. תחום התעניינות חדש. לנסות לחוות חוויות חדשות והעיקר הוא לצאת מהשטח הפרטי שלי לעולם.

אני צריך להתחיל לכתוב שוב :)

היא הצליחה לגרום לי לצאת מהבועה שלי. לא יודע אם אפשר להגדיר את זה כבניה מחדש, אבל היא גורמת לי להרגיש טוב עם עצמי.

אני די ביישן. הכישורים החברתיים שלי לא כל כך מלוטשים :). ולאט לאט אני לומד איך ליזום. איך לפתוח את הראש. זה מופלא וזה בזכותה.

זה פשוט מטלטל איך שהיא זורקת אותי למים העמוקים ומכריחה לשחות :). 

לאט לאט אני מתחיל לצאת מהאזור הבטוח שלי. היא נותנת לי משימות משונות אבל כל אחת מהן נותנת לי יותר ויותר כלים להתמודד עם החיים בצורה טובה יותר.

אני לא אוהב ליזום. אני נכוויתי יותר מדי פעמים אחרי שניסיתי. היא מלמדת אותי לנסות שוב. לא להתייאש. אז אני מנסה. ואני מבין שהיא צודקת. יש לי ערך. אם מישהו לא רואה את זה במקום אחד יראו את זה במקום אחר. אני לא צריך להיתקע כל הזמן במקום. אני צריך להמשיך הלאה.

צריך לקחת יותר סיכונים. צריך להעיז יותר.

טוב. אני לוקח אלמנטים מיחסי שליטה ומשתמש איתם בחיים. אבל כך אני בתור סאב רואה אותה. היא מחנכת. ואני חושב לעצמי לאן הייתי יכול להגיע אם היא הייתה שם לפני 10 שנים.

יאללה בהצלחה.

חג שמח. שנה טובה לכולנו.

כפות ידיה מונחות על ברכיה. היא מביטה בה מסתובבת סביבה בהליכה איטית. בודקת אותה. מדי פעם היא רוכנת ומלטפת את הלחי או השיער.

הן קשורות אחת לשנייה בקשר פיסי ורגשי. שתי נשמות מחוברות בקשר של חיבה, אהבה ונאמנות. קשר של שליטה וכניעות.

שתיהן לומדות מכך. שתיהן שואבות כח אחת מהשנייה. תמיכה ללא סייג. האחת תמיד לצידה ולרגליה השנייה תמיד תלטף וכשצריך גם תעניש. אבל הכל בה ממקום

של אמון.

אני מרגיש קצת בודד.

חסר לי הקשר. חסרה לי האינטימיות. חסרה לי ההרגשה לדאוג למישהו אחר חוץ ממני.

קשה לי עם זה. אני לא יודע למה הכל ציני. צריכה להיות שם בחוץ זאת שמתאימה לי. (או אני לה. תלוי בנקודת המבט).

עדיין יש תקווה. אבל יש כל כך הרבה משתנים וכל כך הרבה על הראש. אני לא יודע אם אני עדיין מוכן לזה.