כשעשיתי את צעדיי הראשונים בעולם השליטה אני וחברתי לשעבר עדיין היינו ביחד. אחרי 4 שנים החלטנו לנסות משהו חדש.
אז ניסינו בהתחלה משחקי תפקידים ואחר כך עברנו לקשירות קלות והעברת כוח בין שנינו.
אני מניח שהייתי באותה תקופה סוויצ`.
ואז נפרדנו וגיליתי את SECOND LIFE. ושם נכנסתי עמוק יותר לתוך העולם. נפגשתי עם אנשים מרחבי העולם שיש להם השקפות שונות על השליטה ומה שהיא בשבילם.
פגשתי זוגות שחיים את זה 24/7. וגם פגשתי את מי שלעתיד תהיה המדריכה שלי. היא חיה בקנדה ונפגשנו פה פעם אחת כשהיא באה לבקר. מאז אנחנו מדברים בסקייפ.
היא מיסטרס בכל המובן של המילה. היא אוהבת להיות בשליטה. אבל יותר מהכל היא מורה. היא לקחה אותי באותה תקופה מגעילה ופשוט לימדה אותי לקחת את הכל בקלות.
איתה חשבתי שאני לא סוויצ בכלל. הנחתי שאני סאב. אבל זוהי הגדרה שרירותית. היא התייחסה אלי קודם כל כבן אדם ואז תלמיד. היא לימדה אותי שגם לי יש מה לתת. תמיד חשבתי שסאב אמור להיות פסיבי. שהוא צריך לקבל את כל מה שהדום מנחית עליו. אבל זה לא נכון. קיים דיאלוג. לרצועה יש שני צדדים.
אז למדתי ממנה. קיבלתי משימות לבצע. המשימות היו פשוט לצאת החוצה לעולם ולשבור את הגבולות של הקומפורט זון שלי. (והיה לי מאוד קשה להתחיל עם מישהי ברחוב, או לצאת למועדון) ועוד ועוד. המשימות שלה פשוט נועדו לחזק את הביטחון העצמי שלי. כל התקשורת בינינו נעשית באמצעות מילות כבוד נכון אבל אני גאה לפנות אליה כמיסטרס.
ואז לפני כמה חודשים היא הייתה חולה. כמה חודשים שאני והיא פשוט לא דיברנו. אז התחלתי להסתובב ולהבין שאני לא רק אוהב לתת כוח אני אוהב גם לקבל את הכוח. אז מה? האם חזרתי להיות סוויצ`? אני לא יודע. אני בטוח לא דום. או שכן?
ההגדרות האלה לא מתאימות לי. אני הכל. אני אוהב להיות למטה אני אוהב להיות למעלה. אני אוהב להסתכל מלמעלה ואני אוהב להיות קשור למיטה. מה אני יכול לעשות. אני לא הסאב "הקלאסי" אם יש בכלל דבר כזה. ראיתי גם סאבים שהחזיקו בסאבים משל עצמם. אז מה זה הופך אותם???
בקיצור אני מזיין לכם את השכל.
אבל זאת גם הסיבה לכך שאני "אחר". כי אני עושה מה שטוב לי ולמי שאיתי.
אז אני לא מתייחס להגדרות. אני מתייחס לבני אדם ומה שהם אוהבים ולי אין כל בעיה עם מי שהם :).
