שלחו לי מספר אדומות, ושאלו למה אני לא כותבת יותר.
הופתעתי, מי קורא את ההגיגים שלי? באותה מידה , גם הוחמאתי.
למה?
כי כמות המופרעים שפגשתי פה, לכול הדעות, הייתה אמממ....שניה אקח פרמין, החלטתי שדי.
אבל השיא היה אתמול.
אחד מהמופרעים פה, שחשבתי לתומי שהוא נורמלי, אבל לא, ולכן נחסם, החליט שיש לו סוד לספר לי.
אחרי שהתקשר אלי אתמול ממספר חסוי לפחות 12 פעם , כשלא עניתי הוא שלח בנוסף עוד חמש הודעות והזדהה, וסיפר לי שיש איזה סוד סודי וחשאי שחשוב שאדע עליו.
סוד כמוס.
כאדם חשאי (כי הוא בכול זאת נשוי, והיא לא יודעת מאומה, ויש לו ילדים והוא עוסק במשרה בטחונית ניהולית בוודאי ניהולית, אבל חשאית....), התחנן שאתקשר אליו כי הסוד הוא סודי כול כך, ונוגע לי באופן אישי, וחשוב שאני אדע. את הסוד כמובן.
אז, שלומי ג.,
שום דבר, למעט משפחתי הקרובה וחברי הטובים, לא מעניין אותי.
אדגיש: לא מזיז לי, את הביצה השמאלית, שאין לי.
את הסודות שלך עלי, ספר לכולם.
פה, עכשיו, כרגע, בשניה זו.
קדימה דבר,
הכיתה מקשיבה.
