אז לאן נעלמתי כל השנים האלה?
מה שצמח באתר כזוגיות בידסמית רוויה תשוקה ויצרים
הפך מהר מאוד ל8 שנים של מלכוד
לא סתם מלכוד אלא מלכוד ב50 גוונים של אלימות.
הם נראים תמימים
הם נראים שלווים
הם נראים מכילים, מחבקים, אוהבים
אבל מאחורי הדלת הסגורה
מתעוררת מפלצת לחיים.
אלימות ב 50 גוונים
תחילה היא רגשית
ואת מרגישה לא בסדר, אולי אני באמת רגשנית יתר על המידה, אולי אני באמת צריכה לבקש סליחה.
אחר כך מילולית ושוב את לא הייתי בסדר קודם, את צעקת, את מבקשת סליחה.
זה מתקדם לכלכלית, רגע חושבים, אולי אני מבזבזת יותר מדי- מצד שני אני מחזיקה את כל הוצאות הילדים, החינוך, הבריאות, הבית.
ושוב סליחה.
לא שלו - שלך !
פיזית פעם אחת לא נורא, פעמיים, סביר בהחלט, היה שלוש- לא זוכרת את אומרת, אלימות מינית ללא הסכמה, מה פתאום ???? את בזוגיות מותר הכל, את בזוגיות בדסמית.
ושוב סליחה- הרי את לא בסדר.
ואז התנזרות מינית של שנים, את מבקשת, מתחננת, יורדת על 4, מוותרת על גבולות, רק תיגע.
זה בעיה שלך שיש לך מיניות שלא יודעת שובע
ושוב סליחה.
קריירה,לימודים חברים זה מיותר . תתמקדי בבית, בי, בילדים ואהבתי את זה. עד היום אני אוהבת לטפל בילדים.הם החיים שלי והמתנות הכי יפות וטוהרות שצמחו מהחולי.
זהו נפרדים- את בטוחה שפרצת את מעגל האלימות ומכאן השמים הם הגבול ואת חופשייה כמו ציפור.
ואז האלימות מקבלת ביטוי אחר לגמרי.
היא נפשית בצורה הכי חמורה שיכולה להיות- היא שוברת אותך לרסיסים, העיניים מוצפות והחיבוק המנחם "שהיה עוטף ומנחם בלילה" כמובן אחרי הסליחה כבר לא קיים.
ואת לבד מתקשה לראות קדימה.
האלימות מגיעה
דרך הילדים
דרך האמירות
דרך ההודעות
במעקבים
ברשתות
בכלא הזה שלא באמת השתחררת ממנו
בהסכם שלא ממהרים לחתום עליו.
ושוב בהתחלה את מבקשת סליחה.
כי ככה הורגלת בעשור האחרון, בזה את מאמינה.
את לא בסדר
הכל בגללך
את אלימה
את צועקת
את תוקפת
את בזבזנית
את ואת ואת.....
עד שיום אחד הילדים מחקים את ההתנהגות
וכאן ירד ההאסימון.
כי הרי איך אפשר לכעוס על ילדים קטנים שסהכ מחקים התנהגויות ואמירות ששמעו.
ואז את מבינה זה לא את.
זה אף פעם לא היית את
את בסדר.
את פשוט לכודה ב50 גוונים של אלימות.
למלכוד של רצון להיות נאהב
למלכוד של זוגיות חולה.
וכמו פינקס אני צומחת מהעפר מהחול,
צבעונית, רווית יצרים, מלאה באש ופורשת כנפים.
אז אני חוזרת לסיבוב נוסף.
בוגר יותר
שלם יותר
עם רצון להגשמה עצמית בלי ויתור עצמי
עם רצון להגשים פנטזיות שתמיד היוה שם אבל נדחקו.
הבדסמ תמיד ריפא אותי.
הוא גרם לי לאהוב את עצמי, להיות בטוחה במיניות שלי.
הוא עזר חי לצאת מטראומת אונס
ועכשיו אני בטוחה יוצר מתמיד שבדסמ זה חלק ממני ומכאן תצמח החברות והאהבה האמיתית שלי.
