מחשבות על שליטה

אני שרוטה 

והוא מאפשר לי, 

הוא מרגיש אותי, 

הוא מכיל אותי,

הוא מבין אותי, 

הוא מחנך אותי,

הוא שומר עלי, 

הוא האדון שלי

הוא הגבר שלי 

הוא החלום הרטוב שלי. 

אני שרוטה ולמרות הכל הוא שלי. 

אני שולטת בחיי היום יום ולפעמים קשה לי לשחרר,

הוא מאפשר להיות בשליטה גם כשאני לא,

הוא תופס אותי כשאני נופלת,

הוא גורם לי לחייך,

הוא מבין את הנטייה של להרס עצמי ויודע לשים גבולות,

הוא מגשים לי חלומות,

הוא שוכב איתי כשאני עצובה 

ומזיין אותי כשאני בעניינים

אני הכלבה שלו והרכוש שלו 

אבל לפני הכל אני האישה שלו. 

הוא גורם לי להרגיש שלמה.

הוא גורם להרגיש שמחה :) 

כלפי חוץ סלע איתן,

כלפי פנים סדוקה. 

כלפי חוץ עומדת יציב, 

כלפי פנים כפופה. 

כלפי חוץ חיוך, בפנים צועקת, 

בחוץ נעימה בפנים מורדת. 

כלפי חוץ הבגדים מגוהצים 

בפנים העור מחוספס

בחוץ מנהלת, בפנים כנועה

בחוץ אישה בפנים ילדה. 

כלפי חוץ שולטת 

אבל בפנים, בלב, בנפש, באמת הפנימית 

נשלטת. 

מתוך רצון, מתוך בחירה ובעיקר מתוך הבנה. 

עוד סופ"ש שגרתי, סמדר באה לישון אצלי  ביוםשישי,

ראינו את הסרט ההודיה אהובעלינו, הקמרהסטורה, התפשטנו והלכנו לישון.כרגיל מחובקות כפיות. 

בוקר יום שבת התעוררתי לפניה, הכנתי לנו קפה ונכנסתי להתקלח,

סמדר נכנסה מספר דקות אחרי ובעוד אני מתקלחת מאחורי הוילון היא מצחצחת שיניים,

כעבור מספר דקות היא פותחת את הוילון ומצטרפת אלי למקלחת, אני רגילה לראותאותה בערום.

אבל משהו במגע של המים על העור הלבן ורוד שלה ואיך לאט לאט הוא הופך לאדמדם בגלל חום המים

העביר בי רטט בכל הגוף, ראיתי אותה נמתחת מתחת למים, נהנת ממגע המים מלטפים את גופה

היא הסתובבה עם הגב אלי, לסמדר יש קעקוע ענק על כל הגב, הסתכלתי על הגב המעוצב שלה 

והישבן הקטן, מאדים, התקרבתי אליה, לאט לאט נשקתי את עורפה, היא לא נבהלה להפך נצמדה אלי יותר והתככה בי מתמכרת לנשיקה ,

גורמת לי להבין בשפת גופה שהיא רוצה עוד... 

התחלתי ללקק את טיפות המים שעל עורה מהצוואר, מהעורף, מהגב, נותנת לה להתמכר ללשון שלי, 

כשבידיים שלי אני מעסה את החזה התפוחי והקטן שלה, צובטת לה בעדינות את הפטמות הורודות,

 ומרגישה איך היא מתקשה ומתמכרת למגע. 

פתאום בהפתעה גמורה היא מסתובבת אלי, נושכת לי את השפה התחתונה כמו שהיא אוהבת ומצמידה אותי לארחי הקרמיקה הקרים,

ניגודיות מושלמת לחום המים.

סמדר אולי נמוכה ממני במעט אך הרבה יותר חזקה ממני, היא מכירה כל נקודה רגישה בגופי ויודעת בדיוק איך להדליק אותי.

היא מצמידה אותי לאריחים עם נשיקה מטורפת ונושכת אותי עד שאני מתחילה להאדים ולא מהמים החמים. 

לאט לאט היא עוברת לחזה, צובטת ונושכת את הפטמות ושורטת את הגב, גורמת לי להתפתל תחת המגע שלה 

הידים שלי אוטמטית נשלחות לעבר הכוס שלי , אני רוצה לאונן אני רוצה לגמור. 

אני מתחילה לגעת בעצמי בתנועות סיבוביות לשחק עם הדגדגן בעוד אני מרגישה את הידים שלה שורטות לי את הגב

והשפתים שלה נושכות אותי בעורף.

אני עוצמת עיניים ומתחילה לדחוף אצבע אחת ועוד אחת ועוד... , מתפתלת מתחת למים הרותחים,

אני כבר לא יודעת אם זה זרם המים החמים או הלשון של סמדר שגורמים לי לבערה בכלהגוף .

אני רועדת אני מרגישה קרובה ללגמור,אני עוצרת את עצמי,  אני לא אגמור,לא לפני שאני אתן גם לסמדר להנות, אני חושבת לעצמי.

אני יודעת שבניגוד אלי סמדר גומרת מירידה איכותית אני מתחילה לנשק אותה שוב, ויורדת עם הלשון שלי לעבר הטבור שלה,

נהנת מהמים וממגע עורה הרך והעדין. היא מריחה כל כך טוב. אני משחקת בה, נושמת על עורה, מתקרבת,

אבל לא נוגעת מרגישה איך היא מתפתלת, מקמרת את הגב, רוצה להרגיש ,איך היא משותקקת להרגיש אותי בדיוק כמו שאני אותה .

 אני ממשיכה במשחק , עד שלפתע אני מרגישה איך ידיה אוחזות בראשי בטירוף, מושכות לי בשיער ומצמידות אותי לעבר הכוס שלה, 

הלשון שלי מפלסת דרכה בין שערות הערווה לעבר הדגדגן שלה , אני מוצצת ונושכת והיא כל כך טעימה. 

אני מתענגת על הרגע, והידיים שלה חופרות לי בשיער מכתיבות את קצב המציצה , את קצת חדירת הלשון, 

אני מרגישה אותה מתפתלת מתחת ללשון שלי, אני שומעת את הנשימות שלה ואת הגניחות שלה 

אני יודעת שהיא קרובה ללגמור, ההתרגשות הזאת מקרבת גם אותי לגמירה, היא הופכת אגרסיבית יותר ויותר,  

פרעית יותר והנשימות שלה כבדות יותר וכך גם הרעד בגופי.

בלי שום התראה מוקדמת היא גומרת לי על הלשון  אני מתענגת על הטעם שלה.עם ריח הסבון ומגע המים. 

אני מתרוממת לנשיקה אחרונה,

ויוצאת מהמקלחת משאירה אותה לבד מתחת למים המומה מרגע מדהים נוסף שחווינו יחד. 

בוקר טוב,

שגרה,

לטייל עם הכלבה,

קפה,

עבודה,

קפה,

הפסקת צהרים,

טיול עם הכלבה,

עבודה,

קפה,

לימודים,

בית,

טיול עם הכלבה,

לילה,

מורידה מסכה, מורידה בגדים

אוספת את עצמי,

הולכת לישון.

לא נרדמת, קוראת, כותבת, רואה טלויזיה

נרדמת על הספה, לבד.

וחוזר חלילה.

מחפשת את השולט האצילי שיחבר את השברים

וישבור את השגרה ואותי.

הקיבה מתכווצת והלב כואב,

קוראת כל מילה כתובה שלך בשקיקה, 

עוצמת את עיני ולוגמת את מבטיך 

רוצה שתאהב אותי, רוצה לאהוב בחזרה,

רוצה שתיקח אותי בזרעותיך ותערסל אותי כמו בעבר .                                  

רוצה שתעשה איתי אהבה כמו שרק אתה יודע,

רוצה סשן מכאיב אבל רק איתך,

הגבולות שלי, הגבולות שלך, 

אתה מכיר אותי.

מכיר את הנפש, מכיר כל סנטימטר, כל צלקת , כל נמש בגופי. 

ואחרי 15 שנה של הכרות עדיין יש על מה לדבר,

למרות שמפרידה בנינו יבשת, אתה מרגיש אותי, מתקשר וכותב בדיוק ברגעי משבר, זוכר את כל התאריכים המיוחדים. 

אני לא צריכה יום מיוחד כדי לומר לך שאני אוהבת אותך. 

אתה החבר הכי טוב שלי

וזה פעם ראשונה מזה 8 שנים מאז שנפרדנו

שאני אומרת שאני מקנאה בה ראיתי אותה השבוע ברחוב,

בחופשת מולדת עם 2 הילדים, היא כאן ואתה שם,                        

והילדים דומים לך כמו 2 טיפות מים,

עיניים כחולות ושיער כתום כמו גזר.

מסתכלת על התמונה

ומדמיינת אם היה יכול להיגמר אחרת,

בליבי יודעת שלא אבל עדיין כואבת. 

ושואלת את עצמי איך? איך היא עזבה אפילו לקצת? 

7 שנים הינו ביחד וכל פרידה הרגישה נצח.

לכבוד חג אהבה חשוב לומר לך 

אתה היית ונשארת אהבת נעוריי.

כל כך הרבה לתת,

כל כך מעט לקבל,

כל כך מעט לבקש,

כל כך הרבה דרישות,   

כך כך הרבה לחלוק, 

הכל קיצוני, הכל בגדול.

כל כך רוצה חבר,

כל כך רוצה שיחה, 

כל כך רוצה אהבה,

בלי גבולות, בלי חוקים,

כל כך רוצה זוגיות,

כל  כך רוצה המשכיות.

תן לי שלווה,

שקט,                                                

להתמסר,

טוטאליות,

ושוב הכל כל כך, 

מחכה שתבוא ותשלים אותי

מחכה שתבוא ותראה לי שאפשר הכל,

בדרך שלך, בדרך  אחרת,

מחכה

שתיתן,

שתיקח,

שתדרוש,

שאתמסר,

שלך!

מחכה להיות שלך!

רואה בהם מחול של שדים

המאיים להתפרץ ולהרטיב את הסדינים.

משאיר סימני דרך על סדינים ספוגים בזיעה,

עדות אילמת למה שהיה ואינו.

נושק ברוך ועדינות,

מחזיק בעוצמה כואבת את שאר הגוף,

מרותקת למבטך

מחכה,

מרגישה,

נושמת,

בוכה,

גונחת,

צוחקת,

נבוכה.

מתחילה להרגיש את הכאב שבריתוק

ואת עוצמת הכוח במגע ולאט לאט מרגישה משותקת.

מעוצמת השקט והשלווה המשתקפת בעינך.

פותחת את העיניים ומגלה שזה היה חלום. 

חושך

אני צועקת 

אבל הוא לא שומע אותי,

אתה מכאיב לי, תפסיק, די.....

למה אתה לא שומע אותי. 

העיניים דומעות

הגוף כואב

רוצה לנוח, רוצה לישון, רוצה לשכוח.

אני שוב צועקת... ושוב דממה. 

כמעט שנתיים אחרי..

למדתי, לצעוק עם קול...

אבל עדיין לא שומעים אותי...

לפעמים צריך להיות ממש בשקט כדי לשמוע את הנשמה צועקת. 

לאחרונה התבקשתי להקשיב למילים של שירים.....

מי היה מאמין שאני מתחברת למילים של השיר הזה...

מוקדש ל....

I don't know where the lights are taking us
But something in the night is dangerous
And nothing's holding back the two of us
Baby this is getting serious